"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדהים: לתאים בגופנו יש זיכרון עצמאי מזה שבמוח
"עלינו לשקול מה הלבלב שלנו זוכר לגבי דפוסי הארוחות הקודמות שלנו כדי לשמור על רמות גלוקוז בריאות בדם, או מה תא סרטן זוכר לגבי דפוס הכימותרפיה."
יכול להיות שהוא זוכר ולומד להתמודד. הדמיה של מערכת החיסון תוקפת תא סרטני. צילום: Gettyimages

מדהים: לתאים בגופנו יש זיכרון עצמאי מזה שבמוח

"עלינו לשקול מה הלבלב שלנו זוכר לגבי דפוסי הארוחות הקודמות שלנו כדי לשמור על רמות גלוקוז בריאות בדם, או מה תא סרטן זוכר לגבי דפוס הכימותרפיה."

Alchemiq AIמערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדששפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature Communicationsמגלה כי תאים בגוף שאינם תאי מוח מסוגלים לאחסן זיכרונות, מה שמערער את האמונה הקודמת כי זיכרון הוא פונקציה בלעדית של המוח.

חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק, בהובלת ד"ר ניקולאי ו. קוּקוּשְקין, גילו כי תאים מחוץ למוח, ובמיוחד תאים מרקמות כליה ועצבים, יכולים ליצור זיכרונות ולעבד מידע, בדומה לתאי מוח. "למידה וזיכרון מקושרים בדרך כלל רק למוח ולתאי מוח, אך המחקר שלנו מראה שתאים אחרים בגוף יכולים גם הם ללמוד וליצור זיכרונות", אמר קוקושקין.

צוות המחקר בחן כיצד תאים שאינם תאי מוח מגיבים לדפוסי אותות כימיים בתנאי מעבדה. הם ניתחו שני סוגי תאים אנושיים: תאים מרקמת עצב פריפרית ותאים מרקמת כליה. התאים נחשפו לדפוסי אותות כימיים המדמים את פעולת הנוירוטרנסמיטורים במוח בעת למידה, מה שהעיד על יכולתם להבחין בין תנאי למידה שונים.

המחקר התבסס על התופעה המוכרת בשם "אפקט הריווח", המצביעה על כך שאנו נוטים לשמר מידע טוב יותר כאשר אנו לומדים אותו במרווחי זמן מאשר בלמידה מרוכזת וחד-פעמית. הצוות ביקש לבחון האם המרווחים בדפוסי האותות ישפיעו על יכולתם של התאים "לזכור", תוך שימוש באפקט הלמידה המרווחת.

התוצאות היו מרשימות: כאשר התאים נחשפו לפעימות כימיות במרווחי זמן, הם הפעילו את "גן הזיכרון" בעוצמה רבה ולמשך זמן ארוך יותר מכאשר הטיפול ניתן בבת אחת. זאת, בדומה לאופן שבו תאי מוח מזהים דפוסים במידע ויוצרים זיכרונות. כדי לעקוב אחר הפעלת הגן, התאים הונדסו כך שיפיקו חלבון זוהר כאשר הגן מופעל, מה שאפשר לצוות לראות בצורה חזותית את תהליך עיבוד הזיכרון.

"זה משקף את אפקט הריווח בפעולה, ומראה שיכולת הלמידה מחזרות במרווחים אינה ייחודית לתאי מוח, ויכולה להיות למעשה תכונה בסיסית של כל התאים", ציין קוקושקין. הוא הציע דוגמאות מעשיות לחשיבות הגילוי: "עלינו לשקול מה הלבלב שלנו זוכר לגבי דפוסי הארוחות הקודמות שלנו כדי לשמור על רמות גלוקוז בריאות בדם, או מה תא סרטן זוכר לגבי דפוס הכימותרפיה".

המחקר הובל בשיתוף עם פרופסור תומאס קארו מהמרכז למדעי העצב באוניברסיטת ניו-יורק. "אני חושב שהמחקר שלנו יכול לשמש נקודת פתיחה להרבה כיווני מחקר חדשים", הוא אמר. בין המחברים גם טסנים טבאסום, חוקרת באוניברסיטת ניו יורק, ורוברט קרני, שהיה סטודנט לתואר ראשון בזמן המחקר.

מקורות:ABP, El Periodico, El Faro de Vigo, Gadgets360

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...