האם מיכלאנג'לו צייר סרטן שד על תקרת הוותיקן?

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי The Breast, קבוצה של מומחים טוענת כי זיהתה אישה עם מאפיינים חריגים בשד הימני בציור הפרסקו "המבול" של מיכלאנג'לו בּוֹנָארוֹטי, הממוקם 4 משבצות אחרי "בריאת אדם" האייקוני בתקרת הקפלה הסיסטינית – הבניין הראשי בקרית הוותיקן.

האישה המדוברת מופיעה בפינה השמאלית התחתונה של הפרסקו, כשלראשה צעיף כחול, המעיד על כך שהיא נשואה, והיא אוחזת בצלעותיה מתחת לשד. "בשד הימני של האישה ניתן לזהות פטמה שנסוגה ומעוותת באופן משמעותי, שעשויה להיות בעלת משמעות מיוחדת", כתבו החוקרים. בנוסף, ישנם שקעים עמוקים המזכירים צלקת ובליטה קלה התואמת לגידול, בעוד השד השמאלי נעדר מאפיינים אלו.

בחלק העליון של השד הימני, לכיוון בית השחי, מופיעות בליטות שעשויות לדמות לבלוטות לימפה נפוחות, עם בליטות עדינות ברביע העליון והמדיאלי ובכיוון בית השחי. החוקרים ציינו כי "התוצאה של התצפית שלנו מצביעה על כך שמיכלאנג'לו היה בעל ידע על שדיים בריאים בגדלים ומורפולוגיות שונות, והתאים אותם לדמויות הנשים המקראיות".

מיכלאנג'לו היה מוכר בזכות בקיאותו באנטומיה של גוף האדם, הודות לנתיחות שביצע מגיל 17. "לא סביר שהוא לא ראה סרטן שד" כתבו פרופ’ אנדראס נרליך, פתולוג משפטי באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאנס במינכן, ועמיתיו. הם הדגישו כי "מחלות ודפורמציות שימשו לעיתים לסמן חוטאים באמנות ימי הביניים", וכי הייצוג של סרטן השד ביצירתו של מיכלאנג'לו קשור לרעיון של ארעיות החיים, ומשקף רמז לעונש אלוהי.

החוקרים הסבירו כי בתקופת הרנסאנס, היופי וההרמוניה הגופנית נקשרו לעיתים קרובות לטוהר הרוח. לעומת זאת, מחלות ופגמים הפכו לסמלים של חטא ורשע. "האישה עם סרטן השד בפרסקו עשויה לסמל את חטא התאווה, ומשקפת את הנושא של עונש אלוהי, בהתאם לייצוגים אלגוריים של חטאים קטלניים ביצירה", הם ציינו.

המבול הוא אחד מהפרסקאות המוקדמים יותר שצייר מיכלאנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטינית. הוא מציג את האנשים הבורחים מהמים העולים, בעוד תיבת נח נראית צפה באופק. מאחורי האישה מופיע ילד קטן שנראה בוכה. הילד נראה מודאג ממצבה של אמו, ולא מהמבול עצמו. יש המשערים כי האישה עשויה לייצג את אמו של מיכלאנג'לו, פרנצ'סקה דל סרה, שנפטרה כשהיה בן שש, אחרי מחלה ממושכת. תיאוריה זו עשויה להסביר את ההשקעה בפרטים המדויקים של הפתולוגיה שייתכן וגרמה למותה.

החוקרים ציינו גם כי סרטן השד יכול להתבטא בגילים צעירים יותר בשל גורמים גנטיים, כמו גן BRCA1 הנפוץ למדי באזור טוסקנה. הם הדגישו כי "השלכה של נתונים מודרניים לתקופת הרנסאנס אינה מדויקת לחלוטין, שכן תוחלת החיים הממוצעת אז הייתה סביב 35 שנים, דבר שיכול היה להשפיע על הופעת ומאפייני הסרטן באותה תקופה".

המחקר הראה כי מיכלאנג'לו היה מסוגל לייצג שדיים בריאים וסימטריים, כפי שניתן לראות ב"יום הדין האחרון" ובפסלים של קפלת מדיצ'י. ייצוגים אלו מחזקים את הטענה שהאנומליות המוצגות ב"המבול" נוצרו בכוונת מכוון. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שההבדלים בין שני השדיים של האישה בפרסקו היו מכוונים, מה שמדגיש את תשומת הלב לפרטים שאיפיינה את אמנות הרנסאנס", כתבו החוקרים. "המחקר שלנו מציע תובנות מעניינות על האופן שבו מצב חולי יכול היה להיות מנוצל ככלי אמנותי בעת העתיקה", אמר נרליך.

החוקרים גם התייחסו לכך שבתקופת הרנסאנס, מחלות כרוניות כמו דלקת השד הפלסמציטית, הנצפית בדרך כלל בנשים מבוגרות יותר, נשללו בשל עובדת היותה של האישה צעירה יחסית. הם הסבירו כי "הממצאים מחזקים את ההשערה שמיכלאנג'לו ייצג במכוון אישה עם סרטן שד מתקדם ביצירתו".

מקורות:ניו יורק פוסט, סידני מורנינג הרלד, The Age, Scienze Notizie, Forskning, Delfi Mokslas, La Vanguardia, כפי שנקלטו במנוע Alchemiq.