"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פספסתם דדליין? יש לזה השלכות יותר חמורות מכפי שחשבתם
אנחנו יודעים שזו לא אשמתכם ושהשתדלתם מאוד, אבל התירוצים לא יעזרו: מי שמגיש עבודות באיחור, סובל מסטיגמה כמעט ודאית, שלא בטוח שאפילו הסיבות המוצדקות ביותר יצליחו לערער – ואיתה מפגיעה באופק התעסוקתי
עשה לעצמך טובה ותגיש את העבודה בזמן. צילום: ThinkstockPhotos

פספסתם דדליין? יש לזה השלכות יותר חמורות מכפי שחשבתם

אנחנו יודעים שזו לא אשמתכם ושהשתדלתם מאוד, אבל התירוצים לא יעזרו: מי שמגיש עבודות באיחור, סובל מסטיגמה כמעט ודאית, שלא בטוח שאפילו הסיבות המוצדקות ביותר יצליחו לערער – ואיתה מפגיעה באופק התעסוקתי

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש מאוניברסיטת טורונטושפורסם בגיליון נובמבר של כתב העת Organizational Behavior and Human Decision Processesחושף ממצא מטריד: כשאתם מגישים עבודה באיחור, אנשים יעריכו אותה כפחות טובה - גם אם מדובר בדיוק באותה העבודה שהייתה מוגשת בזמן. Claude מרחיבה:

צמד החוקרים ערכו 18 ניסויים שונים, בהם השתתפו אלפי אנשים בארה"ב ובבריטניה, כולל מנהלים, אנשי משאבי אנוש, מקבלי החלטות ובעלי תפקידים שמעריכים באופן קבוע עבודה של אחרים. המשתתפים התבקשו להעריך מגוון רחב של תוצרים, כגון הצעות עסקיות, מצגות מוצר, צילומים, כתבות, עבודות אמנות ופלאיירים פרסומיים.

החוקרים הציגו את אותה העבודה בדיוק – אבל ציינו מועדי הגשה שונים: מוקדם, בזמן, או באיחור. התוצאות: עבודה שהוגשה באיחור נתפסה כפחות טובה, לא משנה אם מדובר היה באיחורשל יום או שבוע, ואפילו כשהוא תואם מראש. מצד שני, הגשה מוקדמת לא שיפרה את ההערכה, ועבודות שהוגשו בזמן או מוקדם קיבלו הערכה דומה.

מעבר להערכת החסר של העבודות שהוגשו באיחור, החוקרים מצאו השלכות מטרידות עוד יותר: הגשה מאוחרת פגעה בתפיסת היושרה של העובד לטווח ארוך, הביאה לירידה בסיכוי לקבל משימות בעתיד ואיתה גם את הזדמנויות הקידום.

עם זאת, המחקר מצא גם כמה מצבים שבהם ההשפעה השלילית הייתה פחותה: כשהאיחור נבע מגורמים שאינם בשליטת העובד (למשל, חובת מושבעים שקיימת בשתי המדינות שנבדקו, ובישראל מן הסתם זה יהיה שירות מילואים), כשהדדליין הוגדר כ"רך" ולא "קשיח", וכשהמשימה הוגדרה כפחות קריטית.

ניסוי שנערך בבית ספר בסין הראה שאפילו תלמידים שהתבקשו להעריך עבודות אמנות של חבריהם דירגו נמוך יותר עבודות שהוגשו באיחור, אפילו כאשר התבקשו במפורש להתעלם ממועד ההגשה. זאת למרות שלא היו בעמדת סמכות.

המלצות מעשיות

למנהלים:הגדירו בבירור אם הדדליין קשיח או גמיש, הבהירו את חשיבות המשימה וצרו מערכת ברורה לטיפול בבקשות הארכה.
לעובדים:אם צפוי איחור – עדכנו מראש, הסבירו את הסיבות, במיוחד אם אינן בשליטתכם, ואל תניחו שהגשה מוקדמת תזכה אתכם ביתרון.

משמעויות לשוק העבודה הישראלי

בתרבות העסקית הישראלית, שבה דדליינים לעתים נתפסים כ"המלצה", ממצאי המחקר מקבלים משנה תוקף: חשוב להבין שגם בתרבות "גמישה", איחורים משפיעים על תפיסת האיכות והאמינות של האדם. כדאי לאמץ תרבות של עמידה בזמנים בכל מקרה. בנוסף, חשוב לתקשר בבירור ציפיות לגבי מועדי הגשה, גם אם אינם חקוקים בסלע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...