יותר גרוע מסרט: אסטרואידים מתגלים רק שעות לפני שהם פוגעים בכדור הארץ

דמיינו את התרחיש הבא: אסטרואיד מתקרב לכדור הארץ. כמה זמן לדעתכם יש למערכות ההגנה הפלנטריות שלנו לשלוח את ברוס ויליס להתאבד עליו? חודשים? שבועות? ימים? ובכן, במקרה שהתרחש בחודש שעבר, התשובה הייתה: שעתיים בלבד – וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה השנה. מה זה אומר לגבי הסיכוי שלנו להיכחד באירוע נוסח הדינוזאורים? ביקשנו מ-Claude להתריע – וגם להרגיע.

בדיוק כמו בסרט "אל תביטו למעלה", רק בלי ליאונרדו דיקפריו ובלי מספיק זמן להתכונן: אסטרואיד שקיבל את הכינוי 2024UQ התגלה על ידי מערכת התצפית ATLAS בהוואי רק שעתיים לפני שנכנס לאטמוספירה של כדור הארץ. למרבה המזל, מדובר בגוף קטן יחסית, בקוטר של מטר אחד, שהתפרק לרסיסים זעירים מעל האוקיינוס השקט ולא היווה סכנה.

תקלה או תופעה מדאיגה?

"זה קורה יותר מדי", אומרים מומחים בסוכנות החלל האירופית (ESA). מסתבר שמתחילת 2024 קרו כבר שלושה מקרים שבהם אסטרואידים התגלו ממש ברגע האחרון:

• בינואר 2024, אסטרואיד בגודל דומה התפרק מעל ברלין;
• בספטמבר 2024, אסטרואיד נוסף התפוצץ מעל הפיליפינים;
• לפני שבועיים, המקרה השלישי מעל קליפורניה.

הבעיה, מסתבר, מורכבת: מערכות הניטור הקיימות מוגבלות בכיסוי השמיים. אסטרואידים וגופי חלל קטנים אחרים קשים במיוחד לגילוי. לעתים, כמו במקרה האחרון, האובייקט נמצא על גבול יכולת ה’ראייה’ של הטלסקופים.

למרות זאת, לא בטוח שיש סיבה לדאגה; מצד אחד, מעט מטריד שאסטרואידים שנמצאים בדרך אלינו מצליחים לחמוק מזיהוי עד רגע האחרון. מצד שני, האסטרואידים החמקמקים הללו קטנים מכדי לגרום נזק משמעותי, וכל הגורמים מבטיחים שלו היה מצב שבו אסטרואיד בגודל מסוכן נמצא בדרכו אלינו – היינו שומעים על זה בזמן. כאן המקום להזכיר שלא בטוח שכ-1,500 פצועי פיצוץ המטאור הענק באזור צ’ליבינסק ברוסיה ב-2013, ואיתם כל מי שזוכר את האירוע, מאמינים להבטחות הללו. המציאות מעודדת תיאוריות קונספירציה שנראות יותר כמו עלילת הסרט "פגיעה קטלנית".

אז מה עושים?

סוכנויות החלל בעולם לא יושבות בחיבוק ידיים. נאס"א מפתחת בימים אלה טלסקופ אינפרא-אדום חדש (NEO Surveyor) לגילוי אסטרואידים. בשנת 2022 היא ביצעה ניסוי מוצלח בהטיית מסלול של אסטרואיד (משימת DART) – אם כי במקרה של אסטרואיד מסוכן לא בטוח שאותה טקטיקה תעזור'' מה גםשייתכן שהניסוי של נאס"א גרם יותר נזק מתועלת. בינתיים, סין מתכננת משימה משלה להטיית אסטרואיד עד 2030.

בכל אופן, המקרים האחרונים מדגישים שני דברים: מחד, הצורך הדחוף בשיפור מערכות הגילוי וההתרעה המוקדמת; ומאידך, החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי בהגנה על כוכב הלכת שלנו. כמו בתחומי ביטחון אחרים, גם כאן – התרעה מוקדמת היא המפתח להגנה יעילה. השאלה היא לא אם אסטרואיד מסוכן יותר יגיע, אלא מתי – והאם נהיה ערוכים לכך.