בחוץ יש רק שלכת – אבל מה לעזאזל עושים עם כל העלים האלה?

הסתיו בעיצומו, שינויי מזג האוויר מורגשים והגינות או המרפסות של מי שגר בקומות נמוכות מתמלאות עלי שלכת שנושרים מהעצים ומהשיחים העונתיים. מתי ואיך כדאי לפנות אותם ולאן? הנה כמה דברים שכדאי לדעת על טיפול בעלי שלכת.

עלים יכולים לספק הגנה טבעית וחממה לצמחים ובעלי חיים קטנים כמו קיפודים, זחלים וחרקים, אך ישנם מקומות שבהם חשוב דווקא לפנות אותם. דשא וצמחים עם גבעולים רכים אינם מסוגלים לשרוד כיסוי ע"י שכבת עלים, מכיוון שהיא מסתירה מהם את האור והחמצן וגורמת להם להרקיב ולהסריח. לכן, יש להסיר עלי שלכת מדשא ומסביב לצמחים עם גבעולים רכים.

באזורים של מדשאה, חשוב לגרוף את העלים באופן קבוע, במיוחד אם יותר מ-20% מהדשא מכוסה, כדי למנוע חנק ולוודא שהדשא מקבל מספיק חמצן. תחת עצים ושיחים, ניתן להשאיר את העלים הנופלים, מכיוון שהם יהפכו בסופו של דבר לדשן עשיר בחומרי הזנה. עם זאת, כדי למנוע מסערות לפזר את העלים אל הדשא או הרחוב, מומלץ ‘לקבע’ את העלים תחת עצים ושיחים עם מעט אדמה.

קיימות מספר שיטות וכלים לאיסוף עלים: כאמור, קלשון היא שיטה בסיסית, זולה ומוכרת, במיוחד עבור מי שיש לו שטח קטן או רוצה לשלב פעילות גופנית בגינה. היא מאפשרת להשתמש בחלק מהעלים כדי להגן על פרחים בערוגה מהקור, ופיזור עלים על הערוגות מספק מחסה לחורף לקיפודים ומגן על הפרחים מפני כפור; עבור גינות גדולות יותר, איסוף עלים יכול להיות משימה מתישה. במקרה זה, שואב עלים יכול להיות כלי יעיל. כפי שמרמז שמו, הוא שואב במהירות את כל העלים וגורס אותם, מה שמקצר את העבודה וחוסך בעיות גב בעבודה על שטחים גדולים. רוב שואבי העלים כוללים גם פונקציית מפוח, כך שניתן לבחור באיזו פונקציה להשתמש בכל רגע נתון.

בעת רכישת שואב/מפוח, חשוב לקחת בחשבון את עוצמת הרעש – במיוחד אם מתכננים להשתמש בו בשעות המוקדמות של הבוקר או המאוחרות של הערב בשכונות מגורים ישראליות צפופות. דגמים מסוימים של שואבי עלים מאפשרים לווסת את רמות הרעש באמצעות עוצמות שאיבה שונות. בנוסף, שואבי עלים חשמליים הם חלופה שקטה וידידותית לסביבה לעומת שואבים בעלי מנועי בנזין, אך הם עשויים להיות בעלי עוצמה פחותה, וכמובן ודורשים חיבור לחשמל.

בעת איסוף עלים, חשוב לוודא שלא נגרם נזק לקיני קיפודים או בעלי חיים אחרים. עלי שלכת מהווים הגנה טבעית מפני קור לצמחים ולבעלי חיים. איסוף העלים לערימות יוצר מחסה אידיאלי לבעלי חיים קטנים בחורף, כולל קיפודים, זחלים וחרקים. בנוסף, חרקים מפרקים את העלים לקומפוסט או דשן, שניתן להשתמש בהם בגינה באביב, מה שסוגר את המעגל האקולוגי וחוסך לגננים כסף וזמן על דישון מלאכותי.

לאחר איסוף העלים, עולה השאלה היכן לשים אותם. ניתן להיפטר מהעלים בכמה דרכים, כולל קומפוסטציה, שימוש במיכלי פסולת אורגנית, או פיזורם על ערוגות פרחים. העלים מספקים הגנה טבעית מפני קור לצמחי גינה רגישים לקור, ומזינים את הקרקע.

אם הערוגות כבר מכוסות בעלים וכל פחי הקומפוסט מלאים, ניתן לקנות כמה מטרים של רשת ולבנות ‘סל’ לאחסון עלים, על ידי קשירת התחלה וסוף הרשת עם חתיכת גבעול פרחים. המילוי בסל מצטמצם לאט לאט, בשל המשקל והפירוק האיטי, ולכן לאחר המילוי הראשוני ייווצר מקום לעלים חדשים.

חשוב לציין שעלים חולים ורקובים לא צריכים לשמש לערוגות או לקומפוסט, מכיוון שהם עלולים להפיץ מחלות. על עצים מסוימים, כתמי עלים חומים עשויים להופיע כבר בקיץ, מה שעלול להעיד על הימצאות עש כרסת העלה – תופעה נפוצה במיוחד בערמונים. עלים נגועים לא צריכים להיות מקומפסטים, אלא להיאסף בשקיות גדולות ולעבור למרכז מיחזור מקומי.

שריפת עלים או השלכתם ביער אסורה, משום שהם מהווים חומרי בעירה שמעודדים התפשטות שריפות.

נכתב ע"י הבינה המלאכותית Alchemiq.ai.