"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתאגרף לשעבר למד לזהות זעזוע מוח לפי סרטים מצוירים

בשנת 2003, נאלץ כוכב ה-WWE העולה כריס נובינסקי לפרוש מאגרוף לאחר שהמתאגרף אדג’ פגע בטעות בראשו. כעת, לאחר 20 שנות מחקר של תחום זעזועי המוח, הוא מגלה איך הניסיון המר שלו וצפייה באחרים הראו לו את החוכמה הנסתרת של סרטים מצוירים

,עודכן
0השמעה
שחקן כדורגל סובל מזעזוע מוח. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX.1

במשך שנים חשבנו שאולי מדובר במנהג מיותר שאימצנו בעקבות צפייה ביותר מדי סרטים מצוירים – התנועה של ניעור הראש אחרי מכה היא הרבה יותר משמעותית מזה. מחקר חדש מהרווארד, בהובלת מי שהיה עד לפני כמה שנים מתאבק מקצועי ב-WWE, מראה עד כמה חשוב לשים לב לתנועה המוזרה הזו. Claude עזרה לנו להבין את התגלית.

מהזירה למעבדה: הסיפור של כריס נובינסקי

כריס נובינסקי לא התכוון להיות חוקר מוח. בתחילת שנות ה-2000 הוא הצטרף ל-WWE ונחשב לאחד הכוכבים העולים שם, עד שב-2003, בקרב מול ריי מיסטריו ואדג’ (אדם קופלנד), השתבש אחד המהלכים של השניים נגדו והוא נאלץ לפרוש עקב תסמונת פוסט-זעזוע מוח. היום, כמנכ"ל קרן המורשת לזעזוע מוח, הוא מוביל מחקרים שעשויים לשנות את האופן שבו אנחנו מאבחנים פגיעות ראש בספורט.

"כמתאבק ב-WWE, השתמשתי בתנועת ניעור הראש כדי להראות שאני מסוחרר אחרי מכה", הוא מספר. "שנים אחר כך, כשראיתי שחקני NFL (ליגת הפוטבול האמריקאית) עושים את אותה תנועה ולא מוצאים מהמשחק להערכה רפואית, ידעתי שמשהו לא בסדר".

המחקר החדש נתן שם לתנועה המוכרת הזו: SHAAKE, שהם ראשי תיבות שממש מתאמצים להישמע כמו המילה המתארת את התנועה ופירושם בעברית "ניעור ראש ספונטני לאחר אירוע קינמטי". הממצאים מדאיגים: כמעט 70% מהספורטאים שהשתתפו במחקר דיווחו שביצעו את התנועה הזו לאחר חבטות בראש. מה שמדאיג אף יותר הוא שבקרב שחקני פוטבול, ב-92% מהמקרים שבהם נצפתה התנועה, היא הייתה קשורה לזעזוע מוח.

איך פספסנו את זה?

"לפעמים הדברים הכי ברורים הם אלה שאנחנו לא רואים", אומר נובינסקי. "פרוטוקולים לאבחון זעזוע מוח קיימים רק 15 שנה. אף אחד לא חקר את התנועה הזו באופן מדעי, אז היא פשוט לא נכנסה לרשימת הסימנים המחשידים".

המחקר, שפורסם בכתב העת Diagnostics, כלל סקר בקרב 347 ספורטאים צעירים. 68.9% מהם זיהו וזכרו שביצעו את תנועת ה-SHAAKE. בממוצע, מי שדיווח על התנועה ביצע אותה כחמש פעמים. הסיבות הנפוצות לתנועה: בלבול (72%), סחרחורת (54%), ותחושה של "צורך להתניע מחדש את המוח" (52%).

השלכות על המגרש ומעבר לו
כפי שאפשר לתאר, למחקר הזה יש השלכות מרחיקות לכת. "לא צריך הכשרה מיוחדת כדי לזהות SHAAKE", מסביר נובינסקי. "כולם מכירים את התנועה הזו מסרטים מצוירים. מה שאנחנו כן צריכים זה להבין שכשספורטאי מבצע אותה – הוא צריך לעבור הערכה רפואית".

המחקר צפוי להוביל לשינויים משמעותיים בפרוטוקולים של אבחון זעזועי מוח בספורט. נובינסקי מאמין שזיהוי SHAAKE יכול לעזור לאתר עד 33% מהמקרים הלא מאובחנים של זעזועי מוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר