הסיבה ההזויה שגרמה לאנשים לירות בכלבים

בימינו קל מאוד לטעות ולחשוב שמערכת היחסים בין האנושות לכלבים היא רומן מושלם ונצחי – אבל האמת היא שהיא הרבה יותר מורכבת מזה, כפי שמדגימה לנו Claude על ידי שימוש בדוגמאות מתקופת משפטי המכשפות במסצ’וסטס בשנת 1692.

העובדה שבעיירה סיילם הוציאו להורג "מכשפות" ידועה היום למדי, אך מעטים מודעים לכך שגם כלבים שיחקו תפקיד בפרשה הזו, ובכלל באותו עידן של ההיסטוריה.

בסיילם של המאה ה-17, כלבים היו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. אנשים החזיקו כלבים להגנה, לציד ולחברה. אולם, במקביל, מסורות פולקלור רבות קשרו כלבים עם השטן – אמונות שקדמו בהרבה לאירועי סיילם (ודתות מסוימות, כמו האסלאם, דבקות בהן עד ימינו).

למרות שאין תיעוד רשמי של "העמדה לדין" והוצאה להורג של כלבים בגין כישוף בסיילם, כלבים מופיעים מספר פעמים בעדויות שסביב המשפטים. בדרך כלל, האזכורים היו בהקשר של "פמיליאר" – יצור שליווה את המכשפה וביצע את מצוותיה, או בתיאורים של השטן שהופיע בדמות כלב.

כמה דוגמאות בולטות:
1.ג'ון קימבול העיד נגד סוזנה מרטין, וטען כי היא גרמה ל"גור שחור" להופיע בפניו ביער ולהיעלם לאחר שהחל להתפלל. העדות הובילה לגזר דין מוות עבור האלמנה בת ה-71.
2.מֶרסי ווֹרדְוֶול, בת 19, הודתה שדיברה עם השטן, שהופיע בפניה בדמות כלב. למזלה, היא רק נכלאה, ושוחררה מאוחר יותר כאשר פאניקת הכישוף גוועה.
3.ויליאם בארקר הצעיר, בן 14 בלבד, העיד שצורה של "כלב שחור" הופיעה בפניו וגרמה לו לחרדה. הוא הודה כי חתם ב"ספרו של השטן" שהופיע בפניו בעקבות אותו כלב, ונכלא – אם כי לבסוף זוכה ושוחרר.
4.טיטוּבַּה, שפחה שחורה בביתו של הכומר סמואל פאריס, סיפרה שהשטן הופיע בפניה לפחות ארבע פעמים בדמות "כלב גדול" ו"ככלב שחור". היא אף טענה שראתה חתולים, חזירי בר וציפורים עובדות עבור השטן.

עדויות אלו תרמו לחרדה המתמשכת בקרב תושבי סיילם מפני שטן שעלול להופיע בפניהם בדמות כלב.

ישנן גם אגדות מקומיות על כלבים שנהרגו במהלך המשפטים, אך אין לכך תיעוד רשמי. למשל, מסופר על כלב שנורה למוות לאחר שנערה טענה שרוחו פגעה בה; סיפור אחר מדבר על כלב שנהרג לאחר שנטען כי ג'ון בראדְסטריט הטיל עליו כישוף. מעניין לציין שבספרו של אינְקְריס מאת'ר, "Cases of Conscience Concerning Evil Spirits", שפורסם ב-1693, הוא מגן על כלב שנורה בטענה שהיה מכושף, וטוען כי העובדה שהוא מת מהירייה מוכיחה שלא היה שטן.

פרשת סיילם מדגימה כיצד בסביבה של פחד וחוסר אמון, כולם עלולים להפוך ל"חשודים" ולקרבנות החברה – החל מאלמנות וילדים וכלה בידידו הטוב ביותר של האדם.