"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אם רוחות רפאים לא קיימות, איך זה שכל כך הרבה אנשים ראו אותן?

כבר מאות שנים שהאנושות צוברת עוד ועוד עדויות לאינטראקציות עם רוחות רפאים – ועדיין לא נמצאה כל הוכחה לכך שזה בכלל אפשרי. האם אפשר להסביר זאת באופן מדעי?

,עודכן
0השמעה
רוח רפאים. צילום: Getty Images

‘מפגשים’ עם רוחות רפאים הם נושא מרתק, שמעסיק את האנושות כבר מאות שנים. למרות שאין ראיות מדעיות לקיומן של רוחות רפאים, רבים טוענים בלהט שראו אותן, ואפילו תקשרו איתן. האם יכול להיות הסבר מדעי לתופעה זו? ביקשנו מ-Claude לעזור לנו ליישב את הסתירה.

פרופסור כריסטופר פרנץ', מומחה לפסיכולוגיה בקולג’ גולדסמית’ס של אוניברסיטת לונדון, טוען כי מפגשים עם רוחות רפאים הם לעתים קרובות "הצגות כנות אך מוטעות של דברים שיש להם הסבר טבעי". הוא מדגיש כי העובדה שאדם לא מצליח לחשוב על הסבר, אינה אומרת שאין כזה.

לדבריו, ישנם מספר גורמים פסיכולוגיים שיכולים להסביר את התופעה:

1. הזיות: תפיסה של דברים שאינם קיימים במציאות.
2. זיכרונות כוזבים: זכירה של אירועים שלא התרחשו במציאות.
3. פראידוליה: הנטייה לראות פנים או משמעות בעצמים דוממים או בדפוסים אקראיים.

המוח האנושי נוטה להחמיץ דברים, לזכור אירועים באופן שגוי, ולהסיק מסקנות פזיזות כשהוא מנסה לעכל חוויה לא ברורה. זה נכון במיוחד כאשר אדם רוצה להאמין שראה רוח רפאים או יצור אגדי אחר. ישנם גם מצבים רפואיים שיכולים להגביר את הסיכוי לחוות מפגש עם רוח רפאים. אחד מהם הוא שיתוק שינה – מצב בו אנשים חושבים שהתעוררו לחלוטין אך אינם מסוגלים לזוז, ולעתים קרובות חשים נוכחות מאיימת. פרופסור פרנץ' מסביר: "זה כאילו התודעה שלך מתעוררת, אבל הגוף שלך לא. יש תערובת מעניינת של תודעה ערה רגילה ותודעת חלום, והתוכן של החלום חודר לתודעה הערה. התוצאות יכולות להיות מפחידות ביותר".

מעניין לציין שלאורך ההיסטוריה, האמונה ברוחות רפאים והציפיות מהן השתנו; לפני שנת 1800, אנשים האמינו שלרוחות רפאים יש ‘עניינים בלתי גמורים’ חשובים – שבדרך כלל קשורים לאוצרות חבויים. מאז המאה ה-19, עם עליית תנועות הרוחניות, האמונה השתנתה, ואנשים החלו לצפות לנחמה או להרגעה מהמתים, במקום לקבל מהן ‘משימות’ לפצות על חטאיהם של המתים.

למרות זאת, לאורך כל התקופות, רוחות רפאים נשארו בעיקר הסבר שאנשים מקבלים בקלות לרעשים מוזרים בחושך. כפי שפרופסור יוהנס דילינג’ר מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס מציין: "ה’רוח’ היא למען האמת כל דבר שעושה רעש בלילה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר