האם "עד 120” הוא בכלל איחול ריאלי?

אצלנו נהוג לברך אנשים ביום הולדתם שיזכו לחיות 120 שנה. בעשורים האחרונים נטען לא פעם כי המדע המודרני יאפשר לנו לא רק להגיע ליעד הזה, אלא אף לעבור אותו. אך האם מדובר בציפיות ריאליסטיות? מחקר חדש מצביע על כך שהאנושות מגיעה לגבול העליון של תוחלת החיים, ו-Claude מתמצתת לנו את מסקנותיו.

למרות ההתקדמות בטכנולוגיה רפואית ומחקר גנטי בשנים האחרונות, וכן העלייה במספר האנשים המגיעים לגיל 100, לא נרשמו ברחבי העולם קפיצות משמעותיות בתוחלת החיים הכללית. חוקרים מ-4 אוניברסיטאות בארה"ב מצאו ירידה בקצב העלייה בתוחלת החיים במדינות בעלות האוכלוסייה מאריכת-הימים ביותר.

המחקר התמקד בשמונה מקומות בעולם בהם אנשים חיים הכי הרבה זמן: אוסטרליה, צרפת, הונג קונג, איטליה, יפן, דרום קוריאה, ספרד ושוויץ. בבחינת מגמות בתוחלת החיים, נמצא כי נשים ממשיכות לחיות יותר מגברים. שיפורים בתוחלת החיים עדיין מתרחשים, אך בקצב מואט. בשנות ה-90, השיפור הממוצע היה כ-2.5 שנים בעשור. בעשור הקודם העלייה ירדה ל-1.5 שנים באותן מדינות, וכמעט לאפס בארה"ב.

לדברי סטיוארט ג'יי אולשנסקי, חוקר מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו והמחבר הראשי של המחקרשפורסם השבוע ב-Nature Aging, "עלינו להכיר בכך שיש גבול" לתוחלת החיים האנושית. הוא מוסיף כי עדיין יש להעריך מחדש הנחות לגבי מועד הפרישה וכמות הכסף הנדרשת לחיים. "אנחנו סוחטים פחות ופחות חיים מהטכנולוגיות מאריכות החיים – והסיבה היא שההזדקנות חוסמת את הדרך". הוא טוען כי למרות שיותר אנשים מגיעים לגיל 100, זה בעיקר בגלל גידול האוכלוסייה, וכי אחוז האנשים שמגיעים לגיל 100 יישאר מוגבל – כנראה פחות מ-15% מהנשים ו-5% מהגברים ברוב המדינות.

מעבר למסקנו המחקר אודות תוחלת החיים, חשוב לזכור שאיכות החיים ובריאות טובה בגיל מבוגר הם עדיין האתגר המרכזי שאנו עומדים בפניו בתחום זה. המאמצים להבטיח חיים בריאים ומלאים בגיל מבוגר נשארים חיוניים ובעלי ערך רב – אם לא להארכת החיים עצמם, אז לפחות לשיפור השלבים המאוחרים שלהם.