"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא "עד שהמוות יפריד": זה מה שלא אמרו לכם על הגלדיאטורים
הגלדיאטורים מוצגים תמיד כלוחמים חסרי מורא שנלחמו עד המוות – אך במציאות זה לא תמיד היה המצב. למעשה, במשך מחצית מהתקופה הרומית רוב הגלדיאטורים המפסידים יצאו מהזירה בחיים
ראסל קרואו ב"גלדיאטור". צילום: רויטרס

לא "עד שהמוות יפריד": זה מה שלא אמרו לכם על הגלדיאטורים

הגלדיאטורים מוצגים תמיד כלוחמים חסרי מורא שנלחמו עד המוות – אך במציאות זה לא תמיד היה המצב. למעשה, במשך מחצית מהתקופה הרומית רוב הגלדיאטורים המפסידים יצאו מהזירה בחיים

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הסרט "גלדיאטור" (2000), לצד גרסאות מודרניות רבות של סיפורי הגלדיאטורים הרומיים, מנציחים את ההנחה שקרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה היו תמיד עד המוות – אך מחקרים עדכניים וראיות היסטוריות מציגים תמונה מורכבת יותר של מופעים עתיקים אלה. נעזרנו ב-Claude כדי להרוג את המיתוס הקטלני.

בניגוד לאמונה הרווחת, גלדיאטורים לא תמיד נלחמו עד המוות. למעשה, שיעור התמותה של הגלדיאטורים השתנה משמעותית לאורך הזמן:

ראיות מציורי קברים בעיר פאסטום מרמזות על שיעורי תמותה גבוהים בגרסאות המקוריות של הקרבות הללו, החל מהמאה הרביעית לפני הספירה. התיאורים מראים גלדיאטורים עם חרבות נעוצות במקומות שלא מותירים שום סיכוי לחיות, מה שמעיד על כך שקרבות רבים באותו עידן הסתיימו במוות;

עם זאת, בשנת 27 לפני הספירה הנהיגו הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס רפורמות שהפחיתו משמעותית את שיעור התמותה. בין היתר, גלדיאטורים יכלו להיכנע על ידי הורדת המגן והרמת אצבע, שופט ("סומה רודיס") יכול היה לעצור קרבות אם גלדיאטור היה קרוב למוות, מארגן המשחקים יכול היה להעניק חנינה לגלדיאטור מפסיד והריגת גלדיאטור גררה קנס כספי משמעותי על מארגן האירוע. כך, במאה הראשונה לספירה, מחקרים על תוצאות קרבות מפומפיי מראים שרק 1 מתוך 5 קרבות הסתיים במוות. שיעור התמותה הנמוך הזה נמשך לאורך המאה השנייה לספירה;

במאה השלישית לספירה התרחשה התחדשות של מופעים קטלניים יותר, כאשר מקורות מציעים שכמחצית מהקרבות הסתיימו במותו של המפסיד;

במאות הרביעית והחמישית לספירה משחקי הגלדיאטורים דעכו, וקרבות המאוחרים יותר היו פחות קטלניים.

הגורמים לשינויים
הישרדותם של הגלדיאטורים הייתה לעתים קרובות באינטרס הכלכלי של בעליהם. גלדיאטורים היו נכסים יקרי ערך, שלעתים קרובות הושכרו למשחקים. חוזים מראים שאם גלדיאטור מושכר נפצע קשות או נהרג, המחיר יכול היה לעלות עד פי 50 מהעלות המקורית.

בעוד שלגלדיאטורים מאומנים היה סיכוי טוב יותר לשרוד, הזירה עדיין הייתה מקום קטלני. אסירים לא מאומנים, שנידונו למוות, הועמדו לעתים קרובות מול חיות טרף. הוצאות להורג אלו שימשו כ"מופעי חימום" לפני קרבות הגלדיאטורים העיקריים. מופעים כאלה נתפסו הן כבידור והן כהרתעה נגד פשע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...