למה יש אנשים שחושבים שהם יודעים יותר ממה שהם באמת יודעים?

ללא ספק נתקלתם בתופעה הפסיכולוגית שבה אנשים עם מיומנויות או ידע מוגבלים נוטים להעריך את יכולותיהם בתחום מסוים גבוה בהרבה ממה שהן באמת. במילים אחרות, ככל שאדם יודע פחות בנושא, כך הוא נוטה לחשוב שהוא יודע עליו יותר. חוסר הידע שלו גורם לו לא להיות מודעים למגבלותיו, ולכן הוא מעריך את עצמו הערכה יתרה.

לתופעה הזו יש שם, אפקט דאנינג קרוגר. הטייה קוגנטיבית הקרויה על שמם של הפסיכולוגים החברתיים דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר, שערכו בשנת 1999 מחקרים שהראו כי לאנשים חסרי מיומנות יש נטייה להעריך את יכולותיהם כגבוהות מהממוצע. המחקר הראשון שלהם בנושא זה פורסם באותה שנה. במחקר זה הם הראו כיצד אנשים עם מיומנות נמוכה בתחומים מסוימים נוטים להעריך את יכולותיהם מעל הממוצע, מכיוון שחסר להם הידע הדרוש כדי להעריך נכונה את ביצועיהם. בעקבות פרסום המאמר, התופעה תוארה לראשונה בשם "אפקט דאנינג-קרוגר".

איך מתבטא אפקט דאנינג-קרוגר?  

אפקט דאנינג-קרוגר מתבטא במגוון תחומים בחיי היומיום, וכאמור בא לידי ביטוי כאשר אנשים עם ידע או מיומנות מוגבלים מעריכים את יכולותיהם באופן מופרז, מה שמוביל לעיתים להתנהגות מסוכנת או להחלטות מוטעות. הנה שלוש דוגמאות המדגימות את התופעה: 

• מי שזה עתה קיבל רישיון נהיגה וכבר מרגיש שהוא מוכן להתמודד עם כל מצב בכביש, למרות שהוא חסר ניסיון ואינו מודע למצבים מורכבים שעלולים להתרחש בנהיגה. הביטחון המופרז שלו עשוי להוביל להתנהגות מסוכנת על הכביש. 
• "מומחה" שקרא מספר מאמרים באינטרנט על השקעות בבורסה והחליט שהוא מומחה. הוא מתעלם מהמומחיות הנדרשת כדי להבין את השוק המורכב ומבצע השקעות מסוכנות שעלולות להסתיים בהפסדים משמעותיים.
• בהקשר שיכול להיות מסוכן בריאותית, אנשים ללא הכשרה רפואית משוכנעים שהם מבינים את הסיכונים שבחיסונים טוב יותר מאשר רופאים ומדענים. לאחר קריאת מידע שגוי או מטעה באינטרנט, הם בטוחים שהחיסונים מסוכנים, ומייעצים לאחרים להימנע מהם, למרות שהם מתעלמים ממחקרים מדעיים נרחבים המוכיחים את בטיחות החיסונים.

השלכות ודרכי התמודדות 

לתופעה זו יש השלכות רחבות היקף, כולל התעלמות מעצות מקצועיות, קבלת החלטות מסוכנות, וקיטוב חברתי. כדי להתמודד איתה, חשוב לעודד מודעות עצמית ולמידה מתמשכת, להיות פתוחים למשוב, ולהכיר בכך שידע ויכולות הם דברים שמתפתחים עם הזמן.

מחקרי הבסיס של אפקט דאנינג-קרוגר

במאמרם המקורי שפורסם בשנת 1999, דאנינג וקרוגר ביקשו מנבדקים להעריך את יכולותיהם בתחומים כמו היגיון, דקדוק והומור. תוצאות המחקר הראו כי המשתתפים שהיו בתחתית המדרג, מבחינת ביצועים, העריכו את יכולותיהם כגבוהות בהרבה מהמציאות. למעשה, הם העריכו את עצמם גבוה יותר ממי שהיו בעלי יכולת אמיתית גבוהה בתחומים אלו.

דאנינג וקרוגר הסבירו כי מיומנות נחוצה לא רק כדי לבצע משימות בהצלחה, אלא גם כדי להעריך נכון את ביצועי המשימות. כלומר, הידע הדרוש להערכת רמת המיומנות הוא בדיוק אותו הידע הדרוש לביצוע המטלה עצמה. לכן, אנשים חסרי ידע אינם מסוגלים לזהות את מגבלותיהם, ומכאן נובעת הערכת היתר שלהם.

תופעות יומיומיות של האפקט

אפקט דאנינג-קרוגר הוא לא תופעה נדירה אלא תופעה נפוצה שמתרחשת בכל תחומי החיים. לדוגמה, אנו רואים אותה כאשר אנשים חסרי ניסיון בתחום מסוים משוכנעים שהם יודעים יותר מהמומחים בתחום. תופעה זו בולטת במיוחד במצבים של קבלת החלטות מורכבות כמו השקעות כלכליות או טיפולים רפואיים, בהם אנשים נוטים לסמוך על ידע מוגבל ולבצע החלטות לא מושכלות.

אצל ילדים זה נורמלי

אפקט דאנינג-קרוגר נפוץ במיוחד אצל ילדים, וניתן לראות אותו כחלק נורמלי מהתפתחותם. ילדים, מטבעם, נמצאים בשלב שבו הם לומדים דברים חדשים ומגלים את העולם סביבם. בשל חוסר הניסיון שלהם, הם אינם מודעים למגבלות הידע שלהם ולעיתים קרובות יאמינו שהם כבר "מבינים הכול". כך, ילד שלמד לקשור את שרוכי נעליו עשוי להרגיש שהוא מומחה בכל הקשור לקשירה, או ילד שלמד עובדה חדשה על מערכת השמש עלול לחשוב שהוא יודע יותר מאסטרונומים. חשוב לזכור שמדובר בשלב טבעי בהתפתחות, שבו תחושת הביטחון העצמי המוגזמת יכולה דווקא לעודד למידה וסקרנות.

חיזוקים ממחקרים נוספים

מחקרים נוספים תומכים בקיומו של אפקט דאנינג-קרוגר. לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת "Frontiers in Psychology" בחן את היכולת של אנשים להעריך את ביצועיהם במגוון משימות מורכבות. הממצאים הראו כי אנשים בעלי יכולות נמוכות נטו להערכת יתר של ביצועיהם, בעוד שאנשים בעלי יכולות גבוהות נטו להערכת חסר של ביצועיהם. המחקר חיזק את הרעיון שאנשים עם ידע מועט נוטים להמעיט בקשיים ולהעריך את יכולתם באופן לא מדויק.

השלכות חברתיות ותרבותיות

השלכותיו של אפקט דאנינג-קרוגר חורגות מעבר להיבט האישי, ויש להן השפעות נרחבות על החברה. למשל, אנשים עלולים להיכנס לעמדות כוח וקבלת החלטות מבלי להיות כשירים לכך, מה שעלול להוביל להשלכות שליליות. בנוסף, ההטיה הזו יכולה לגרום לקיטוב חברתי, שכן אנשים בעלי ביטחון עצמי מופרז עשויים לדחות ביקורת בונה ולהתעקש על עמדותיהם גם כאשר הן מבוססות על מידע שגוי.

דרכים להתמודד עם האפקט

כדי לצמצם את השפעת אפקט דאנינג-קרוגר, חשוב לעודד מודעות עצמית ולמידה מתמשכת. אנשים צריכים להיות פתוחים לקבלת משוב ולביקורת בונה, ולהיות מודעים לכך שידע ויכולות הם דברים שמתפתחים לאורך הזמן. בנוסף, פיתוח חשיבה ביקורתית ולמידת דרכים לאימות מידע יכולים לסייע בהפחתת ההטיה.

לסיכום, אפקט דאנינג-קרוגר מדגיש את החשיבות של מודעות עצמית וענווה בכל הנוגע להערכת היכולות האישיות שלנו. התופעה מזכירה לנו שאנו לא תמיד יודעים את כל מה שאנו חושבים שאנו יודעים, ושכדאי לנו להקשיב לאחרים ולשאוף ללמידה מתמשכת.

• "Understanding the Dunning-Kruger Effect" - Verywell Mind, 2020: מאמר זה מספק הסבר על האפקט וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנשים מעריכים את יכולותיהם.
• Kruger, J., & Dunning, D. (1999). "Unskilled and Unaware of It: How Difficulties in Recognizing One's Own Incompetence Lead to Inflated Self-Assessments." Journal of Personality and Social Psychology: המחקר המקורי שבחן את האפקט והציע את ההסברים הבסיסיים לתופעה.
• Zell, E., & Krizan, Z. (2018). "Do People Have Insight Into Their Abilities? A Metacognitive Investigation." Frontiers in Psychology: מחקר עדכני שבחן את הערכת יכולותיהם של אנשים והראה את מגמות ההערכה השונות בין אנשים בעלי יכולות גבוהות ונמוכות.