"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אירוע קוסמי נדיר: טבעות שבתאי עומדות להיעלם
אם תסתכלו לשמים בשנה הבאה, הכוכב השני בגודלו במערכת השמש עומד לאבד את סימן ההיכר המפורסם שלו. למה זה קורה ומה זה אומר?
בשנה הבאה הוא לא ייראה ככה. שבתאי. צילום: נאס"א

אירוע קוסמי נדיר: טבעות שבתאי עומדות להיעלם

אם תסתכלו לשמים בשנה הבאה, הכוכב השני בגודלו במערכת השמש עומד לאבד את סימן ההיכר המפורסם שלו. למה זה קורה ומה זה אומר?

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

עוד חצי שנה צפוי להתרחש אירוע אסטרונומי שישנה באופן דרמטי את האופן שבו אנו רואים את השמים – ובפרט את כוכב הלכת שבתאי. בעזרת Claude ננסה להבין את האירוע הקרוב ומשמעותוץ

שבתאי, הכוכב שקרוי על שם היום שזה עתה נפרדנו ממנו, מוכר בעיקר כגרם השמימי בעל הטבעות הרחבות המקיפות אותו. אך החל מחודש מרץ 2025, מי שיצפה בו מכדור הארץ לא יראה יותר את סימן ההיכר הזה של כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש.

למה זה קורה?

כמו כדור הארץ, גם לשבתאי יש נטיית ציר – כלומר, הוא לא מסתובב בקו ישר מול השמש, אלא באלכסון, כאשר הזווית משתנה סביב טווח של כ-27 מעלות. במהלך מסלולו סביב השמש, הנמשך כ-29.5 שנים על כדור הארץ, נטייה זו גורמת לשינויים בזווית שבה אנו רואים את הטבעות מכדור הארץ.

בשנה הבאה יהיה ציר שבתאי בדיוק בזווית כזו שהטבעות יפנו לנו את צידן – מה שיגרום להן להיראות כמו לא יותר מקו דק מאוד, או להיעלם כמעט לחלוטין מעינינו. כמובן שההיעלמות הזו זמנית. באפריל אנחנו אמורים לראות שוב את הטבעות – אך בנובמבר הן תיעלמנה פעם נוספת.

טבעות שבתאי מורכבות בעיקר מחלקיקי קרח, שברי סלעים ואבק קוסמי בגדלים שונים, החל מגרגירים זעירים בגודל של חול ועד לגושים ענקיים בגודל של בתים או אוטובוסים. הטבעות מחולקות למספר חלקים נפרדים, כולל טבעות A, B ו-C, יחד עם טבעות D, E, F ו-G החלשות יותר. ביניהן יש רווחים, ומכאן החלוקה של האסטרונום האיטלקי בן המאה ה-17 ג’ובאני דומניקו קאסיני בין טבעות A ו-B, שרוחב הרווח ביניהן כ-4,800 קילומטר.

היעלמות הטבעות תספק לאסטרונומים הזדמנות ייחודית לחקור את שבתאי וירחיו. כאשר הטבעות ייעלמו, נוכל לראות ביתר בהירות את ירחי שבתאי, כולל טיטאן, הירח השני בגודלו במערכת השמש, ואנקלדוס, ירח קרחוני שמפיק גייזרים של אדי מים וחומרים אורגניים.

בשני העשורים הקודמים כבר גילינו לא מעט על שבתאי בזכות משימת החלל קאסיני-הויגנס, שפעלה בין השנים 2004-2017 וגילתה את הפערים בטבעות, חקרה את הירחים של שבתאי, ואפילו מצאה רמזים לאפשרות של חיים על אנקלדוס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...