"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נמצאה הסיבה לכך שערים תמיד מוצפות בחורף

תשתיות הניקוז הלקויות לא תורמות, אבל מתברר שגשם "נמשך" לערים, ורובן סופגות הרבה יותר משקעים מהאזורים שבהם הן נמצאות. למה זה קורה?

,עודכן
0השמעה
שיטפונות במרכז הארץ. ארכיון. צילום: גדעון מרקוביץ'

ההתכנסות של האנושות לערים יצרה השפעות רבות, כמו זיהום אוויר מוגבר בתוך הערים, וטמפרטורות גבוהות יותר בערים מאשר מחוץ להם. כעת מתברר שגם כמות הגשם שיורד בעיר שונה מזו שיורדת באזורים המקיפים אותה – ולא לכיוון שהייתם מצפים לו. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על התופעה המפתיעה.

מדענים מאוניברסיטת טקסס באוסטין פרסמו אתמול ב-Proceedings of the National Academy of Sciences תוצאות של מחקר שבמסגרתו בדקו רשומות הנוגעות לכמות המשקעים בלא פחות מ-1,056 ערים ברחבי העולם בשני העשורים הראשונים של המילניום הנוכחי. באופן מפתיע, הם הסיקו כי ביותר מ-60% מהערים שנבדקו יורד יותר גשם מאשר בסביבתן הכפרית; ביוסטון, למשל, יורדים כ-12.7 ס"מ יותר גשם בשנה מאשר באזורים הסמוכים לה. הערים בעלות חריגת כמות המשקעים הגדולה ביותר לעומת סביבתן הן הו צ'י מין (וייטנאם), קואלה לומפור (מלזיה), לאגוס (ניגריה), גוּאַנְג’וֹאוּ-שֶנְגֶ’ן (סין) וסידני (אוסטרליה). בכל ארבע הראשונות ההבדל בין העיר לבין הפרברים והכפרים שסביבה עולה על 2 ס"מ גשם בשנה, והחוקרים הדגישו כי הבעיה חמורה יותר ככל שהעיר צפופה יותר.

למה זה קורה?

1. בניינים גבוהים:הם מאטים את הרוח, ויוצרים תנועת אוויר כלפי מעלה, המאיצה התפתחות ענני גשם.
2. חום עירוני:הטמפרטורות הגבוהות יותר בערים משפיעות על היווצרות העננים.
3. זיהום אוויר:חלקיקי הזיהום באוויר משמשים כ’גרעיני התעבות’ לטיפות גשם.

למה זה חשוב?

מעט יותר גשם בערים עשוי להיראות כמו עובדה מעניינת אך חסרת השלכות מעשיות – אלא שיש לה כמה כאלו: כמות הגשם המוגדלת בשילוב עם משטחים אטומים למים מגביר את הסיכון לשטפונות, מצריך חשיבה מחודשת על תכנון תשתיות ניקוז ועשויה גם להשפיע על התחממות כדור הארץ.

מה אפשר לעשות?

החוקרים מציעים לשלב אזורים ירוקים ו’סופגי מים’ באופן חכם ברחבי ערים גדולות, לבנות מערכות ניקוז שתאסופנה את מי הגשמים וכמובן לערוך מחקרי המשך שיסייעו להבנה טובה יותר של התופעה ודרכי ההתמודדות איתה.

היוצאות מהכלל

יש לציין כי לא בכל הערים כמות הגשם גדולה מסביבתן: סיאטל (וושינגטון, ארה"ב), קיוטו-אוסאקה-קובה (יפן), ג’קרטה (אינדונזיה), קוּאַנְג’וֹאוּ (סין), לימה (פרו) ועוד סובלות ממגמה הפוכה, כאשר גם כאן ההפרשים ב-4 הערים ה"מובילות" הם מעל 200 מ"מ גשם בשנה פחות מאשר בסביבתן. החוקרים ציינו כי נראה שערים הממוקמות בעמקים מוקפים הרים גבוהים נוטות לקבל פחות גשם מסביבתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר