"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה צריך שביתה כללית? שביתות היסטוריות ששינו מדיניות
שביתות הביאו לאורך ההיסטוריה לא רק להעלאות שכר, אלא גם למהלכים פוליטיים דרמטיים שלעתים שינו את פניהן של מדינות, ובמקרה אחד כמעט יבשת שלמה. הנה כמה דוגמאות
שביתה בלימודים. צילום: יהושע יוסף

למה צריך שביתה כללית? שביתות היסטוריות ששינו מדיניות

שביתות הביאו לאורך ההיסטוריה לא רק להעלאות שכר, אלא גם למהלכים פוליטיים דרמטיים שלעתים שינו את פניהן של מדינות, ובמקרה אחד כמעט יבשת שלמה. הנה כמה דוגמאות

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

השביתה הכללית במשק, שעליה הכריז אתמול יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, העלתה לא מעט שאלות לגבי הקשר בין פעילות של ארבוני עובדים לפוליטיקה. מכיוון שהיא לא יכולה לשבות, פנינו ל-Claude כדי שתספר לנו על שביתות היסטוריות שהשפיעו על הפוליטיקה, או להיפך, ואלו הדוגמאות הכי מעניינות שהיא העלתה בחכתה:

שביתת הדואר הגדולה (ארה"ב, 1970)

שביתת הדואר הגדולה בארה"ב פרצה ב-1970, כאשר עובדי דואר יצאו למחאה בלתי חוקית נגד תנאי העבודה והשכר הנמוך. השביתה שיתקה את מערכת הדואר האמריקאית למשך שמונה ימים, והובילה להתערבות של הנשיא ריצ’ארד ניקסון, שאף עירב את הצבא – אך לא כדי לדכא את השובתים, אלא פשוט כדי לחלק את הדואר במקומם. לבסוף, הובילה השביתה להקמת שירות הדואר האמריקאי (USPS), לשיפור משמעותי בתנאי העבודה של עובדי הדואר ולשינוי ביחסי העבודה במגזר הציבורי בארה"ב.

שביתות דרבן (דרא"פ, 1973)

ב-1973, כ-100,000 עובדים שחורים בדרבן יצאו לסדרת שביתות אלימות. אירועים אלה היוו אתגר משמעותי למשטר האפרטהייד, וסימנו את תחילת ההתעוררות המחודשת של תנועת האיגודים המקצועיים השחורים. השביתה אמנם לא גרמה להפלת משטר האפרטהייד, שהמשיך לשלוט במדינה עוד 20 שנה, אך היא תרמה למאבק העובדים השחורים והעלתה את המודעות הבינלאומית למשטר האכזרי, שלבסוף, לאחר שני עשורים של שינוי איטי, הביאה לסיום אחד מהמשטרים הגזעניים האחרונים בעולם.

חורף אי-שביעות הרצון (בריטניה, 1978-1979)

בחורף 1978-1979, חוותה בריטניה סדרה של שביתות במגזר הציבורי, שכונתה "חורף אי-שביעות הרצון". העובדים דרשו העלאות שכר משמעותיות לנוכח האינפלציה הגבוהה. כראוי לבריטניה, וכפי שאפשר ללמוד מהשם הסמלי שניתן להן, השביתות הללו לא היו אלימות, אלא סחפו בהדרגה את דעת הקהל נגד ממשלת הלייבור בראשות ג’יימס קלהאן. בסופן, מהובלה של מספר אחוזים בסקרים על פני השמרנים, להפסד צורב בכמעט 10% למרגרט ת’אצ’ר (44% לעומת 37%) ולשינוי בכיוון המדיניות הכלכלית של המדינה.

שביתת מספנות גדנסק (פולין, 1980)

באוגוסט 1980, פרצה שביתה במספנות לנין בגדנסק, בהנהגתו של לך ולנסה. השביתה הובילה להקמת איגוד "סולידריות", שהפך לכוח פוליטי משמעותי במאבק נגד השלטון הקומוניסטי, הוביל את ההכרה בזכות להקים איגודים מקצועיים עצמאיים, ויצר את הסדקים הראשונים בשלטון הקומוניסטי, שהביאו להפלתו ולמעבר לשלטון דמוקרטי ב-1989. במובן מסוים, השביתה הזו שחררה את מזרח אירופה כולה מהקומוניזם.

שביתת פקחי הטיסה (ארה"ב, 1981)

ב-1981, כ-13,000 פקחי בארה"ב טיסה פתחו בשביתה בדרישה לשיפור תנאי העבודה והשכר. הנשיא רונלד רייגן הגיב בצעד דרמטי – הוא פיטר את כל השובתים, והחליף אותם בפקחים צבאיים ועובדים לא מאוגדים. הדבר הביא להחלשה של כוח האיגודים המקצועיים בארה"ב, חיזק את הגישה הניאו-ליברלית בכלכלה האמריקאית, והשפיעה לטווח ארוך על יחסי העבודה במגזר הציבורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...