קים קרדשיאן ממליצה על הבדיקה הזו - אך האם היא יעילה?

כוכבת הריאליטי קים קרדשיאן עוררה לאחרונה סערה (כהרגלה) לאחר שהחלה לקדם סריקות MRI של כל הגוף כ"מצילות חיים". כוכבת הריאליטי והיזמת, לצד מפורסמות נוספות כמו קייט הדסון, אווה מנדז וסינדי קרופורד כולן קראו לנשים וגברים נוספים לשלם אלפי דולרים על הסריקות הללו, המסופקות על ידי חברות שונות כדרך לגילוי מוקדם של מחלות. עם זאת, מומחים מזהירים כי בעוד סריקות אלה יכולות לספק תמונות פנימיות מפורטות, הן רחוקות מלהיות מצילות חיים כפי שהמפורסמות טוענות. Claude מסבירה:

סריקות MRI של כל הגוף, המוצעות על ידי מרפאות פרטיות במדינות המערב במחירים שנעים בין 1,000 ל-3,000 דולר/אירו/ליש"ט, משתמשות בשדות מגנטיים וגלי רדיו ליצירת תמונות תלת-ממדיות של המבנים הפנימיים בגוף. בניגוד לצילומי רנטגן או סריקות CT, סריקות MRI אינן משתמשות בקרינה מייננת, ובכך נמנע הסיכון הקל לסרטן הקשור לשיטות אלו.

למרות הטכנולוגיה המרשימה, לסריקות אלה יש מגבלות: הן מספקות סקירה כללית של הגוף, אך אינן מותאמות לאיברים או מערכות ספציפיות. כל ממצא חריג דורש סריקות מתמחות נוספות לאבחון מדויק. מעבר לכך, הן אינן יכולות לזהות מחלות נפוצות רבות שניתנות למניעה, כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה וסוכרת – מצבים האחראים למספר משמעותי של מקרי מוות בעולם. הן אמנם עשויות להראות שינויים מבניים מסוימים הקשורים למצבים אלה, אך תסמינים אחרים בדרך כלל מופיעים קודם, כך שהבדיקה הזו כנראה לא תגלה את המחלה בשלב “מוקדם” כמובטח.

אחת הבעיות העיקריות בסריקות MRI של כל הגוף היא גילוי "ממצאים מקריים" – אי-תקינויות שנמצאות באופן מקרי ועשויות לא לדרוש טיפול. מחקרים של סריקות MRI מוחיות מראים שפחות מ-4% מהאי-תקינויות שנמצאו דרשו בדיקה נוספת. ממצאים אלה יכולים לכלול גידולים שפירים, מפרצות קטנות או אשכולות כלי דם תמימים.

עמוד השדרה הוא אזור נוסף המועד לממצאים מקריים. יותר מ-40% מהאנשים שנסרקים מראים המנגיומות (גידולים קטנים של כלי דם), אך רק אחוז בודד מהם גורמים לתסמינים הדורשים טיפול. באופן דומה, ציסטות טרלוב ליד תחתית עמוד השדרה נמצאות בכ-4% מהאוכלוסייה, ורובן אסימפטומטיות.

אמנם, קורה שבדיקת MRI מציפה בעיה מקרית, עם שיעורים של 1.4% עבור המוח, 1.3% עבור החזה ו-1.9% עבור הבטן, אך קיים גם סיכון לתוצאות חיוביות כוזבות. למשל, סריקות שד ופרוסטטה רגישות במיוחד לתוצאות מטעות כאלו.

חשש נוסף הוא הפרשנות של תוצאות הסריקה; טרמינולוגיה רפואית יכולה להיות מאתגרת להבנה עבור האדם הממוצע, ועלולה להוביל לחרדה מיותרת או לפרשנות שגויה של הממצאים. יתר על כן, אנשים שמשלמים עבור סריקות אלה עשויים להיות במצב כלכלי שלא מאפשר בדיקות נוספות – מה שעלול להעמיס על מערכות בריאות עמוסות ממילא באישור תוצאות שפירות או חיוביות כוזבות.

לךק מהמומחים אומרים כי הכסף שמושקע בסריקות אלה כנראה יושקע טוב יותר אם יילך על חופשה רגועה, המחזקת את הבריאות. ובאשר לגילוי מחלות – אולי כדאי להשאיר את התפקיד הזה לרופאים שמכירים אותנו ויודעים מתי לשלוח אותנו ולאילו בדיקות.