חמוד או מטריד? הגנים של חבריכם עשויים להשפיע על בריאותכם

מחקר חדש מאוניברסיטת רטגרס בניו-ג’רזי חושף תובנה מפתיעה: הגנים של חברינו בגיל ההתבגרות עשויים להשפיע על הסיכון שלנו לפתח בעיות בריאות נפש והתמכרויות בבגרות. ד"ר ג'סיקה סַלְבַטוֹרֶה מבית הספר לרפואה ע"ש רוברט ווד ג'ונסון באוניברסיטה הובילה צוות חוקרים בתחום המתפתח של סוציו-גנומיקה, הבוחן כיצד הגנים של אדם אחד יכולים להשפיע על תכונותיו של אדם אחר.

הצוות התבסס על נתונים של מעל מיליון וחצי אנשים בשבדיה, ומצא קשר ברור בין המבנה הגנטי של קבוצת החברים בגיל ההתבגרות לבין הסיכוי לפתח הפרעות נפשיות והתמכרויות בבגרות. השפעה זו נמצאה משמעותית במיוחד בקרב חברים לספסל הלימודים, בעיקר בגילאי 16-19.

ההשפעה הגנטית החברתית הייתה חזקה במיוחד עבור הפרעות שימוש בסמים ואלכוהול, בהשוואה לדיכאון וחרדה. הקשר נשמר גם כאשר נלקחו בחשבון הנטיות הגנטיות האישיות והרקע המשפחתי של הנבדקים. ההשפעה נמשכה גם כאשר החברים עצמם לא פיתחו את ההפרעות הללו, מה שמרמז על מנגנונים מורכבים יותר מאשר חיקוי התנהגותי פשוט.

ד"ר סלבטורה מדגישה כי נדרש מחקר נוסף כדי להבין לעומק את המנגנונים הפועלים מאחורי התופעה הזו. עם זאת, היא מציינת כי הממצאים מצביעים על הצורך לחשוב מחדש על אסטרטגיות מניעה וטיפול בהפרעות כאלו. "אם אנחנו רוצים לחשוב כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם ההפרעות בעלות העלויות החברתית הגבוהות הללו, עלינו לחשוב יותר על התערבויות מבוססות רשת וחברתיות", היא אומרת. "לא מספיק לחשוב רק על סיכון אישי".

משמעות הדבר היא שאסטרטגיות עתידיות למניעה וטיפול בהפרעות נפשיות עשויות להידרש להתחשב לא רק בנטיות האישיות-משפחתיות של האדם, אלא בכל הרשתות החברתיות בהן גדל. הדבר מדגיש גם את החשיבות של יצירת סביבות חיוביות ותומכות עבור בני נוער, שעשויות להניב תועלות ארוכות-טווח בבגרות. עם זאת, זה לא אומר שצריך להתחיל לבצע בדיקות גנטיות לחברים פוטנציאליים של הילדים כדי לוודא שלא "ידביקו" אותם בנטיות נפשיות שליליות.