"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חיים מעושרים: בעלי הכנסה גבוהה מתים פחות משבץ
מחקר חדש מצא שלמרות ששבץ יכול לתקוף כל אחד, הסיכוי של אנשים למות ממנו יורד ככל שהם עשירים יותר. מה הקשר בין מצב כלכלי לסיכויי הישרדות אחרי שבץ?
אילוסטרציה. צילום: GettyImages, אילוסטרציה

חיים מעושרים: בעלי הכנסה גבוהה מתים פחות משבץ

מחקר חדש מצא שלמרות ששבץ יכול לתקוף כל אחד, הסיכוי של אנשים למות ממנו יורד ככל שהם עשירים יותר. מה הקשר בין מצב כלכלי לסיכויי הישרדות אחרי שבץ?

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שבץ מוחי עלול לתקוף כל אחד, ולהוביל לתוצאות חמורות ביותר, כידוע. אלא שמחקר חדש גילה שקיימים הבדלים בין סיכויי ההישרדות של אנשים אחרי שבץ לפי הכנסה והשכלה. Claude מספקת לנו את הפרטים.

המחקר, בראשות פרופסור קתרינה סְטיבְּרַנט סוּנֶרהאגֶן מאוניברסיטת גטבורג בשוודיה, ניתח כמעט 7,000 מקרי שבץ בעיר בין השנים 2014-2019. הממצאים חשפו שלאנשים בעלי הכנסה גבוהה היה סיכון נמוך ב-32% למות משבץ בהשוואה לאלה עם הכנסה נמוכה יותר. באופן דומה, בעלי רמות השכלה גבוהות יותר נהנו מסיכון נמוך ב-26% לתמותה משבץ מוחי.

גורמים סוציו-אקונומיים אלו מסווגים כ"מגדירי בריאות חברתיים" – מצבים כמו מקום הלידה, מקום מגורים, מקום עבודה וכד’, שיכולים לעצב באופן עמוק את הבריאות. המחקר התמקד בארבעה גורמים מרכזיים: אזור מגורים, ארץ לידה, רמת השכלה ורמת הכנסה. הנתונים ציירו תמונה עגומה, כאשר מטופלים המתמודדים עם גורם שלילי אחד סובלים מסיכון גבוה ב-18% למוות משבץ מוחי לעומת אלו שאין בביוגרפיה שלהם אף גורם כזה. עבור המוחלשים ביותר, הסובלים מ-2-4 גורמים שליליים, הסיכון זינק ל-24% יותר.

"הממצאים שלנו מדגישים מציאות בוטה: מצבו הסוציו-אקונומי של אדם יכול להיות עניין של חיים או מוות בהקשר של שבץ מוחי, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם מספר ,מגדירי בריאות חברתיים’ שליליים", קבעה סונרהגן.

הפערים הללו מצטלבים גם עם גורמי סיכון אחרים; כך, למשל, אלה עם מספר סעיפי השפעה חברתיים שליליים נטו לסבול משיעורים גבוהים יותר של עישון, חוסר פעילות גופנית, צריכת יתר של אלכוהול ומצבים כמו פרפור פרוזדורים, המעלים את הסיכון לשבץ מוחי. גם מגדר שיחק תפקיד, כאשר שיעור הנשים הסובלות משבץ גדל ככל שמספר הגורמים החברתיים השליליים טיפס.

מאחר שמספר נפגעי השבץ באירופה צפוי לעלות ב-27% עד 2047, חוקרים טוענים שהטיפול בפערים הללו חייב להיות בראש סדר העדיפויות באמצעות מדיניות והתערבויות מותאמות. כפי שניסחה זאת סונרהגן, "קובעי המדיניות חייבים להתאים חקיקה וגישות כדי לתת מענה לצרכי הקהילות המגוונות, בעוד שרופאים צריכים לזהות חולים עם גורמי בריאות חברתיים שליליים כדי למנוע תמותה לאחר שבץ מוחי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...