האובססיה החדשה של האוסטרלים: לספור פלוצים של פרות

שינויי האקלים, או ההתחממות הגלובלית כמו שהיה נהוג לקרוא לזה פעם, נשמע אולי כמו סתם משב של אוויר חם עם חלקיקי פאניקה, אבל מדובר במגמה מדאיגה שדוחפת מדענים לבדוק כל אפשרות למלחמה נגדו – כולל כאלו שנראות כמו בדיחות ילדותיות. בעזרת Claude, נספר כאן איך זה הוביל ל"פיתוח" של פרות שמפליצות פחות.

צוות חוקרים מאוניברסיטת קרטין שבעיר פרת’ במערב אוסטרליה חקרו ברצינות תהומית את השפעת נפיחוֹת של פרות על זיהום הסביבה. המגזר החקלאי אחראי לכמות עצומה של פליטות מתאן – גז חממה שמהווה, לצד פחמן דו חמצני, גורם מרכזי בערעור יציבות האקלים. החוקרים ניתחו 27 מאמרים אקדמיים קיימים וחשפו מערך של אסטרטגיות מבטיחות להפחתת הזיהום הזה, שבמרכזן נוהלי גידול וחקלאות ידידותיים יותר לסביבה.

המחברת הראשית, מרידת' קֶליהֶר, הסבירה במאמר שפרסמו החוקרים בכתב העת Climate כי הדרך המהירה ביותר להורדת פליטת מתאן תהיה הפיכת קרקע חקלאית לאדמות ביצות ויערות - אבל הדגישה כי בנוסף, יש שינויים במגזרי הבקר והחלב שיסייעו רבות, כמו גידול ‘בקר עם פליטות נמוכות’. לדבריה, מחקרים מראים שחלק מהפרות מייצרות באופן טבעי הרבה פחות מתאן מאחרות בזכות תכונות גנטיות תורשתיות. אם שיקולי תדירות נפיחוֹת יתועדפו בתוכניות הרבעה, דורות עתידיים של בקר יכולים לשחרר הרבה פחות גזים ולהפחית באופן דרמטי את שחרור המתאן שלהם.

מעבר להרבעה סלקטיבית, המחקר מצביע על שיטות נוספות להפחתת הפליטות של הפרות, כמו האכלת הבקר ביותר דגנים ופחות עשב; תוספי מזון עם תרכובות המפחיתות את ייצור המתאן בתהליך העיכול, כמו אצות; והשקיית הפרות במים שטוהרו באמצעות גז אוזון.

כיצואנית בשר הבקר השנייה בגודלה בעולם, לאוסטרליה יש חלק משמעותי מהפליטות הללו. למרות תמיכתה בהסכמי אקלים בינלאומיים, למדינה אין כרגע יעדי הפחתת מתאן. פרופ’ דורה מרינובה, ממחברות המחקר, אומרת שהוא מספק לקובעי המדיניות האוסטרלים מפת דרכים של אסטרטגיות "מעשיות, חסכוניות ונתמכות מדעית" להתקדמות משמעותית.