"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשק החדש והמפתיע נגד אלצהיימר: ויאגרה?!

מדענים טוענים שהצליחו להוכיח את הקשר החמקמק בין גלולת האין-אונות של פייזר לבין מניעה או טיפול באלצהיימר. עם זאת, המחקר שלהם היה רחוק ממושלם או מספק כדי להתחיל להמליץ למבוגרים לקחת גלולות המכילות את החומר הפעיל בויאגרה

,עודכן
0השמעה
גבר מבוגר מחזיק גלולה כחולה שמזכירה ויאגרה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Leonardo.Ai

מחקר חדש הצית מחדש ויכוח בן עשור בשאלה האם התרופה הפופולרית נגד אין אונות, ויאגרה, מסוגלת לסייע גם במניעה או בטיפול במחלת האלצהיימר. המחקר מצא שלאנשים הנוטלים את המרכיב העיקרי של התרופה, סילדנפיל, שיעורים נמוכים משמעותית של התפתחות אלצהיימר בהשוואה לאלה שקיבלו תרופות אחרות. Claude סייעה לנו בתמצות הממצאים.

המחקר התצפיתי, שפורסם בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease, ניתח נתוני תביעות ביטוח של למעלה מ-2 מיליון חולים עם יתר לחץ דם ריאתי. אלו שנטלו סילדנפיל, המשווק למצב זה תחת השם Revatio, הראו סיכון מופחת ב-30-54% לחלות באלצהיימר לעומת חולים שטופלו בארבע תרופות אחרות ללחץ דם. בניסויי מעבדה מקבילים, חשפו החוקרים לסילנדפיל נוירונים שגדלו מתאי גזע של חולי אלצהיימר. כתוצאה, הם ראו רמות מופחתות של חלבון הטאו המצטבר במוח חולה אלצהיימר. הנוירונים המטופלים הפגינו גם שינויים בגנים הקשורים לצמיחת העצבים ולהורדת הדלקת.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

"סילדנפיל יכולה להיות תרופה פוטנציאלית לשימוש חוזר למחלת אלצהיימר", סיכמו המחברים. עם זאת, הם מזהירים כי יש צורך במחקר נוסף כדי להוכיח באופן סופי את ההשפעות של סילדנפיל.

הרעיון שויאגרה יכולה להשפיע על מצבים מוחיים כמו אלצהיימר הועלה על ידי מספר רב של מחקרים קודמים על בעלי חיים ותצפיות במשך 20 שנה – אבל המנגנון הביולוגי מאחורי האופן שבו הגלולה הזו עשויה ‘לנקות’ חלבונים הקשורים לאלצהיימר במוח עדיין לא ברור. מדענים מסוימים חושבים שסילדנפיל מגביר את זרימת הדם, מה שיכול לעזור לנקות חלבונים אלה מהמוח – אבל מחקר אחר הטיל ספק בקשר המוצע בין התרופה להורדת הסיכון לאלצהיימר. בנוסף, המחקר האחרון היה שטחי יחסית, לא בחן גורמים כמו גנטיקה או תופעות לוואי, והשתמש במינונים גבוהים להחריד של התרופה, שלא ריאלי להשתמש בהם על בני אדם.

בסופו של דבר, יש צורך בניסויים קליניים מתוכננים בקפדנות, עם קבוצות ביקורת מותאמות, כדי לקבוע באופן סופי אם נטילת סילדנפיל מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לאלצהיימר או מסייעת לטפל בו, ולהבין את הסיכונים הנלווים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר