מלכות לא נולדות כאלו – לפחות לא בקרב נמלים ודבורים

במשך עשרות שנים, מלכות בכוורות דבורים וקני נמלים נחשבו כמיועדות ומועדות מלידה למטרה יחידה: הטלת ביצים. אבל מחקר חדש של ביולוגים אבולוציוניים מפריך את ההנחה הוותיקה הזו, וחושף אמת שונה למדי, שלפיה בממלכת החרקים מלכות לא נולדות כאלו – אלא ‘נבחרות’ על ידי נתיניהן, ואף ממלאות תפקידים נוספים. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על הרגלי ה’מלוכה’ של חרקים.

המחקר, שבוצע על מושבות נמלי גינה שחורות, מצא שהסביבה החברתית מכתיבה במידה רבה האם מלכות מתמקדות אך ורק ביצירת הדור הבא, או משתתפות גם בעבודה כמו דאגה לביצים. כאשר לא נוכחו פועלות, מלכות שזה עתה זווגו הפגינו התנהגויות כלליות, וטיפלו בביצים הראשונות והזחלים שבקעו מהן בעצמן.

"הממצאים שלנו מאתגרים את התפיסה המקובלת של מלכות חרקים חברתיות כמכונות הטלת ביצים ייעודיות מטבען", אמר ד"ר רומיין ליבְּרֶכְט, שהוביל את המחקר באוניברסיטת מיינץ שבגרמניה. "עם מיני הנמלים שחקרנו, גורמים חברתיים הם השולטים אם המלכות ‘מתמחות’ או לא".

החוקרים הבחינו כי ברגע שהדור הראשון של פועלות מתגבש, המלכות המייסדות מפסיקות לטפל בזחלים ומתמסרות להטלת ביצים. לעומת זאת, כאשר מלכות וותיקות הופרדו מהפועלות שתחתן, הן חזרו במהירות לקחת על עצמן תפקידים כמו טיפול בתינוקות, למרות שנים של התמחות ברבייה.

"הכנסת פועלות לקני המלכות המייסדות דיכאה את הנטייה הטבעית של המלכות לטפל בצאצאיהן בעצמן, וכאשר בודדנו מלכות מתמחות מעובדות, הן אימצו מחדש במהירות את התנהגות הטיפול בתינוקות, אפילו לאחר שנים רבות של התמחות".

הממצאים מצביעים על כך שמלכות בממלכת החרקים אינן כאלו מלידה או לנצח, אלא הן ‘ממונות’ לתפקיד מעצם היותן המקור לדור של פועלות, אך חוזרות למעמד של פועלות אם יש בכך צורך בהמשך – הכל לפי צרכי הקן. לדברי החוקרים, שליטה חברתית זו בהתמחות המלכות עשויה לעצב מחדש את ההבנה שלנו לגבי התפקוד וחלוקת העבודה בחברות חרקים. המחקר מאתגר את ההשקפה המקובלת של מושבות חרקים כ"על-אורגניזמים" נוקשים המורכבים ממעמדות מוגדרים ונבדלים, לטובת מבנה חברתי דומה יותר לחברות אנושיות דמוקרטיות.