"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מלכות לא נולדות כאלו – לפחות לא בקרב נמלים ודבורים
מלכות אנושיות מורישות את התפקיד לצאצאיהן – אך בממלכת החרקים, מחקר חדש מגלה שמלכות אינן נולדות כאלו ואינן נשארות כאלו. אז איך חרקים בוחרים מלכה ומתי היא חוזרת להיות פועלת פשוטה?
שתי נמלים 'מכתירות' נמלה גדולה יותר בכתר. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית feedy

מלכות לא נולדות כאלו – לפחות לא בקרב נמלים ודבורים

מלכות אנושיות מורישות את התפקיד לצאצאיהן – אך בממלכת החרקים, מחקר חדש מגלה שמלכות אינן נולדות כאלו ואינן נשארות כאלו. אז איך חרקים בוחרים מלכה ומתי היא חוזרת להיות פועלת פשוטה?

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במשך עשרות שנים, מלכות בכוורות דבורים וקני נמלים נחשבו כמיועדות ומועדות מלידה למטרה יחידה: הטלת ביצים. אבל מחקר חדש של ביולוגים אבולוציוניים מפריך את ההנחה הוותיקה הזו, וחושף אמת שונה למדי, שלפיה בממלכת החרקים מלכות לא נולדות כאלו – אלא ‘נבחרות’ על ידי נתיניהן, ואף ממלאות תפקידים נוספים. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על הרגלי ה’מלוכה’ של חרקים.

המחקר, שבוצע על מושבות נמלי גינה שחורות, מצא שהסביבה החברתית מכתיבה במידה רבה האם מלכות מתמקדות אך ורק ביצירת הדור הבא, או משתתפות גם בעבודה כמו דאגה לביצים. כאשר לא נוכחו פועלות, מלכות שזה עתה זווגו הפגינו התנהגויות כלליות, וטיפלו בביצים הראשונות והזחלים שבקעו מהן בעצמן.

"הממצאים שלנו מאתגרים את התפיסה המקובלת של מלכות חרקים חברתיות כמכונות הטלת ביצים ייעודיות מטבען", אמר ד"ר רומיין ליבְּרֶכְט, שהוביל את המחקר באוניברסיטת מיינץ שבגרמניה. "עם מיני הנמלים שחקרנו, גורמים חברתיים הם השולטים אם המלכות ‘מתמחות’ או לא".

החוקרים הבחינו כי ברגע שהדור הראשון של פועלות מתגבש, המלכות המייסדות מפסיקות לטפל בזחלים ומתמסרות להטלת ביצים. לעומת זאת, כאשר מלכות וותיקות הופרדו מהפועלות שתחתן, הן חזרו במהירות לקחת על עצמן תפקידים כמו טיפול בתינוקות, למרות שנים של התמחות ברבייה.

"הכנסת פועלות לקני המלכות המייסדות דיכאה את הנטייה הטבעית של המלכות לטפל בצאצאיהן בעצמן, וכאשר בודדנו מלכות מתמחות מעובדות, הן אימצו מחדש במהירות את התנהגות הטיפול בתינוקות, אפילו לאחר שנים רבות של התמחות".

הממצאים מצביעים על כך שמלכות בממלכת החרקים אינן כאלו מלידה או לנצח, אלא הן ‘ממונות’ לתפקיד מעצם היותן המקור לדור של פועלות, אך חוזרות למעמד של פועלות אם יש בכך צורך בהמשך – הכל לפי צרכי הקן. לדברי החוקרים, שליטה חברתית זו בהתמחות המלכות עשויה לעצב מחדש את ההבנה שלנו לגבי התפקוד וחלוקת העבודה בחברות חרקים. המחקר מאתגר את ההשקפה המקובלת של מושבות חרקים כ"על-אורגניזמים" נוקשים המורכבים ממעמדות מוגדרים ונבדלים, לטובת מבנה חברתי דומה יותר לחברות אנושיות דמוקרטיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...