"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהירות: אריזות המזון עלולות להכיל חומרים רעילים

בדיקה חדשה גילתה שלמרות מגבלות על הישמוש בהם, חומרי פלסטיק רעילים שנאסרו לשימוש ברחבי העולם עדיין נמצאים באריזות מזון, ומסכנים את כולנו בהרעלה

,עודכן
0השמעה
המלכה מגישה לשלגיה "משלוח מנות" של תפוחים עטופים בצלופן. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

מחקר חדש גילה ראיות לכך שמוצרי אריזות מזון הנמצאים בשימוש ברחבי העולם מכילים רמות גבוהות להחריד של כימיקלים רעילים, הידועים כ-PFAS. הסתייענו ב-Claude כדי להבין מה התוצאות הללו אומרות על המזון הארוז שאנחנו קונים.

המחקר נערך על ידי קרן אריזות המזון השווייצרית, ומיפה 68 חומרי PFAS שזוהו בחומרים לעטיפת מזון ברחבי העולם. מתוכם, 61 נאסרו לשימוש באריזות מזון במדינות ותחומי שיפוט שונים, ולגבי 57% מהם מצאו החוקרים מידע על סכנות קונקרטיות שהם מהווים.

PFAS הם מחלקה של תרכובות פלסטיק סינתטיות המוערכות בעמידותן למים ולשומן, אך ידועות לשמצה בשל העובדה שהן אינן מתפרקות ופוגעות בסביבה ובאורגניזמים חיים. מכיוון שלוקח להן זמן רב מאוד להתכלות, הם זכו לכינוי "כימיקלי-עד". למרות סכנות בריאותיות מתועדות היטב, החל מהפרעות הורמונליות ועד סרטן, שהובילו להגבלות על השימוש בהם, החוקרים אישרו כי כימיקלים מסוכנים אלה יכולים לנדוד מאריזות למזון עצמו. סקירת מסד הנתונים המקיפה שלהם חשפה ראיות ייצור, אך מעט מאוד נתונים המסבירים כיצד או מדוע שימשו תרכובות PFAS ספציפיות בייצור.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

בעוד ש-PFAS משמשים כבר עשרות שנים במוצרים כמו סירי טפלון, ביגוד דוחה מים, קצף כיבוי אש ועוד, השכיחות שלהם באריזות מזון מעוררת דאגה מיוחדת, בשל הפוטנציאל לבליעה ישירה שלהם על ידי בני אדם.

הממצאים מדגישים את החששות הגוברים לגבי PFAS כדוגמה לזיהום כימי מתמשך שיכול להצטבר בגוף לאורך זמן. עם למעלה מ-4,700 סוגים של PFAS שנוצרו ברחבי העולם, השימוש הנפוץ בהם ועמידותם בפני התפרקות פירושם שהם ‘מתנחלים’ בסביבה, באספקת המים ואפילו בדגימות דם אנושיות עשרות שנים לאחר שיא השימוש.

החוקרים קוראים לבדיקה עולמית מקיפה של רמות PFAS באריזות מזון וברשתות האספקה, כמו גם לאכיפת תקנות להגנה על בריאות ובטיחות הצרכנים. מסד הנתונים שלהם מדגיש פערים רגולטוריים הקיימים אפילו במדינות ובתחומי שיפוט שכבר מגבילים שימוש בתרכובות PFAS מסוימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר