"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עצוב: הקופים ש"שוחררו" סירבו להבין שהם חופשיים
חוקרים הבחינו בכך שקופים בגן חיות ששיפר משמעותית את תנאי המחיה שלהם נשארו "שבויים" בשטח הכלובים הישנים שלהם, למרות השקעת הענק שנעשתה כדי להקנות להם סביבה טבעית וחופשית יותר
קוף שימפנזה. צילום: איי.אף.פי.

עצוב: הקופים ש"שוחררו" סירבו להבין שהם חופשיים

חוקרים הבחינו בכך שקופים בגן חיות ששיפר משמעותית את תנאי המחיה שלהם נשארו "שבויים" בשטח הכלובים הישנים שלהם, למרות השקעת הענק שנעשתה כדי להקנות להם סביבה טבעית וחופשית יותר

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

גני חיות מודרניים שואפים ליצור בתי גידול טבעיים ככל הניתן עבור בעלי החיים, אך מחקר חדש ומפכח מגלה את הצלקות הפסיכולוגיות שהשבי עלול לגרום לחיות. המחקר חושף את קיומם של "כלובים בלתי נראים" בתפישתן של חיות שסבלו מתנאי כליאה בשלבים מוקדמים של חייהן. הסתייענו ב-Claude כדי ללמוד על התגלית העגומה.

המחקר המדובר עסק בקבוצה של שמונה שימפנזים בגן החיות של יוהנסבורג בדרום אפריקה, ששטח הכלוב שלהם שופץ והוגדל בשנת 2004. מכלאות הבטון הישנות, בגודל 10X10 מטר, הוחלפו בבית גידול רחב ידיים של 2,500 מ"ר עם דשא, עצים, סלעים ונחלים.

עם זאת, כאשר מדענים מאוניברסיטת אוסטרליה המערבית צפו בשימפנזים חמש שנים לאחר השיפוץ, התנהגותם נראתה מוזרה – נראה היה שהקופים מגבילים את עצמם לחיות בשטחים התואמים את גודל הכלובים הזעירים המקוריים שלהם, למרות הרחבתם. "השימפנזים העדיפו לבלות בחלל שהיה המתחם המקורי שלהם, ויצרו קבוצות שנצמדו לגבולות הדוקים להפליא", כתב לוּק מַנְגַליסוֹ דַנְקֶן, ממובילי המחקר. "זה כאילו כלוב בלתי נראה הקיף את הקבוצות". קבוצות השימפנזים התקבצו יחד בתוך גבולות המשקפים את שטחי המגורים הקודמים שלהם, אפילו כאשר נעו אל יתר שטחי בית הגידול הגדול יותר.

אמנם, לפי מחקרים אחרים, רווחתם של הקופים השתפרה בעקבות הרחבת בית הגידול, אך תופעת "הכלוב הבלתי נראה" מרמזת על מורשת פסיכולוגית עמוקה שנותרה בהם. למרות חצי העשור שעבר, הם שמרו על דפוסי התנהגות שהתאימו לתנאי המחיה הקודמים.

הממצאים משקפים השפעות פסיכולוגיות כמו "חוסר אונים נלמד", שכבר נצפו בעבר במינים רבים, וגורמות לאנשים שהורגלו לנסיבות בלתי נשלטות להטיל על עצמם מגבלות דומות גם כאשר סביבתם משתפרת באופן דרמטי. עבור קופי אדם, זה מצביע על ‘כלא נפשי’ מושרש, שחושל במשך שנים של תנאי שבי קשים.

לדברי החוקרים, אפקט "הכלוב הבלתי נראה" מעלה את חשיבות הטיפול לא רק בתנאי הכליאה הפיזיים של בעלי חיים, אלא גם בטיפוח דרכים להפחתת ההשפעות הפסיכולוגיות שנותרו בהם כאשר הם זוכים סוף סוף לתנאים משופרים וטבעיים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...