לא רק בני אדם: גם חיות מחמד מתמכרות למסכי מגע

זה התחיל עם דור המילניאלס, המשיך לדורות Y ו-Z הצעיר יותר, לבסוף הגיע גם ל-X ולבומרים – וכעת ההתמכרות למסכי מגע מופצת בכוונה תחילה גם לבעלי חיים. מי החוקרים שעושים את זה ולמה? Claude סייעה לנו להבין.

רבקה קליינברגר מאוניברסיטת Northeastern הובילה מחקר שאסף נתונים על האופן שבו 20 תוכים קיימו אינטראקציה פיזית עם טאבלטים שמריצים משחקים פשוטים, כמו הקשה על עיגולים צבעוניים. הציפורים, החל מתוכינים קטנים ועד ציפורי מקאו ענקיות, שיחקו באפליקציות הבסיסיות במשך שלושה חודשים באמצעות מקורם ולשונם.

החוקרות – קליינברגר, הסטודנטיות שלה מייגן מקמהון וג’ניפא קונהא לצד אילייֶנה הירסקי-דאגלס מאוניברסיטת גלזגו – עקבו מקרוב אחר גורמים כמו דיוק ההקשה, מהירות, לחץ ומיקומים, כדי לבסס עקרונות עיצוב לפיתוח ממשקי מגע עתידיים המותאמים במיוחד לשימוש עבור עופות. "העשרה קוגניטיבית חיונית לבריאות ולרווחה של התוכים, ומשחקי טאבלט הם שיטה אחת לספק העשרה כזו", הסבירה מקמהון. "עיצוב אפליקציות המיועדות לציפורים והנטיות הייחודיות שלהן למסך מגע הופך את צורת ההעשרה הזו לנגישה יותר".

הנתונים חשפו כמה הבדלים עיקריים בין האופן שבו בני אדם משתמשים במסכי מגע לזה שבו התוכים עושים זאת: עיני התוכים קרובות הרבה יותר למסכים, כך שהם הצליחו טוב יותר עם אזורי מטרה גדולים יותר; היכולת שלהם להקיש בלשונם במהירות הובילה להוספת "סף ריבוי הקשות", כדי למנוע עיכובי קלט מתסכלים.

קליינברגר ציינה כי הופתעה מהמהירות שבה מינים מסוימים שולטים בלשונם – עד 41 נקישות רצופות בתוך כמה אלפיות שניה. לתוכים קטנים יותר היו בעיות דיוק גבוהות יותר בהשוואה לתוכים הגדולים יותר.

מעבר למידע הנדרש לשיפור עיצובים עתידיים לאפליקציות עבור עופות, המחקר חיזק את הפוטנציאל של מסכי מגע להעשיר את חייהם של תוכים כ"העשרה סביבתית קוגניטיבית". סקרים מצאו שהבעלים הרגישו שזמן המשחק סיפק חוויות חיבור נהדרות וגירוי חיובי לציפורים שלהם. הדבר מתיישב עם מחקרים קודמים של קליינברגר, שהראו כי תוכים יכולים לבצע שיחות וידאו זה לזה באמצעות מסכי מגע, ונהנים מאוד מהאינטראקציה החברתית. מטרתה היא לפתח טכנולוגיות עבור בני אדם ובעלי חיים שישתמשו בהם יחדיו כדי לשפר את מערכות היחסים בין חיות המחמד לבעליהן.