"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העלאת גיל הפרישה: מהלך חיובי או פגיעה בעובדים?
מחקר חדש בדק את ההשלכות של העלאת גיל הפרישה, וגילה כי הוא עלול לפגוע באופן ממשי ברווחתם של אנשים שייאלצו לעבוד יותר שנים מכפי שחשבו בעבר
גבר בן 70 עובד במשרד עם פרצוף מדוכא. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

העלאת גיל הפרישה: מהלך חיובי או פגיעה בעובדים?

מחקר חדש בדק את ההשלכות של העלאת גיל הפרישה, וגילה כי הוא עלול לפגוע באופן ממשי ברווחתם של אנשים שייאלצו לעבוד יותר שנים מכפי שחשבו בעבר

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דחיית גילי הפרישה הפכה בשנים האחרונות לנושא נפיץ יותר ויותר במדינות רבות ברחבי העולם, בעקבות הארכת תוחלת החיים והמצב הכלכלי שמאיים לרושש את קופות הפנסיה כאשר יצטרכו לשלם ליותר ויותר אנשים במשך יותר ויותר שנים. אך מחקר אוסטרלי חדש מזהיר מהשלכות בלתי רצויות על הבריאות האישית ורמת האושר. המחקר טוען שהשארת אנשים בכוח העבודה זמן רב יותר עלולה לערער את תחושת השליטה שלהם על תוצאות חייהם ולגרום לנזקים. ביקשנו מ-Claude להסביר לנו מה הבעיה.

המחקר, שנערך על ידי כלכלנים מאוניברסיטת פְלינְדֶרְס ובית הספר לכלכלה של פריז, בחן את השפעות הפרישה על הרווחה האישית מזווית של "מוקד השליטה" – היכולת הנתפסת של אדם לשלוט באירועים המשפיעים עליו. ניתוח של נתוני משק בית גילה תמרוץ משמעותי לתכונה פסיכולוגית חיונית זו כאשר אנשים עזבו את כוח העבודה.

"עד שליש מההשפעות הבריאותיות החיוביות של פרישה נובעות ישירות מתחושת שליטה אישית מוגברת זו על חיי האדם", מסביר ד"ר רוֹנְג ג'וּ, מרצה בכיר בפלינדרס ומחבר שותף של המחקר שפורסם ב-Economic Journal. "באופן דומה, כחמישית משיפור הרווחה הסובייקטיבית לאחר הפרישה מציג תאימות עם השגת ‘מוקד שליטה’ פנימי יותר".

במילים אחרות, פרישה משפרת מאוד את תחושת העצמאות של אנשים, מה שמשפר את איכות חייהם הכוללת. לעומת זאת, דחיית הפרישה גוזלת חלק מההעצמה הפסיכולוגית החיובית הזו.

"אם עובדים צריכים להישאר בעבודה יותר זמן, הם נוטים פחות להרגיש שתוצאות חייהם הן תוצאה של הבחירות והפעולות של עצמם", מציין ג'ו. "עלינו לשקול את ההשלכות הלא מכוונות הללו של פרישה מאוחרת על הבריאות והרווחה".

הממצאים היו מוטים מאוד כלפי פנסיונרים בעלי השכלה נמוכה המתגוררים בערים שקיבלו סיוע ממשלתי – מגזרי אוכלוסייה ש’מוקד השליטה’ שלהם מושפע במיוחד עם יציאתם מכוח העבודה.

למרות שהמחקר נערך תוך שימוש בנתונים של משקי בית אוסטרליים, המסקנות שלו לגבי ההשלכות של העלאת גיל הפרישה ככל הנראה תקפות לכל מקום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...