העלאת גיל הפרישה: מהלך חיובי או פגיעה בעובדים?

דחיית גילי הפרישה הפכה בשנים האחרונות לנושא נפיץ יותר ויותר במדינות רבות ברחבי העולם, בעקבות הארכת תוחלת החיים והמצב הכלכלי שמאיים לרושש את קופות הפנסיה כאשר יצטרכו לשלם ליותר ויותר אנשים במשך יותר ויותר שנים. אך מחקר אוסטרלי חדש מזהיר מהשלכות בלתי רצויות על הבריאות האישית ורמת האושר. המחקר טוען שהשארת אנשים בכוח העבודה זמן רב יותר עלולה לערער את תחושת השליטה שלהם על תוצאות חייהם ולגרום לנזקים. ביקשנו מ-Claude להסביר לנו מה הבעיה.

המחקר, שנערך על ידי כלכלנים מאוניברסיטת פְלינְדֶרְס ובית הספר לכלכלה של פריז, בחן את השפעות הפרישה על הרווחה האישית מזווית של "מוקד השליטה" – היכולת הנתפסת של אדם לשלוט באירועים המשפיעים עליו. ניתוח של נתוני משק בית גילה תמרוץ משמעותי לתכונה פסיכולוגית חיונית זו כאשר אנשים עזבו את כוח העבודה.

"עד שליש מההשפעות הבריאותיות החיוביות של פרישה נובעות ישירות מתחושת שליטה אישית מוגברת זו על חיי האדם", מסביר ד"ר רוֹנְג ג'וּ, מרצה בכיר בפלינדרס ומחבר שותף של המחקר שפורסם ב-Economic Journal. "באופן דומה, כחמישית משיפור הרווחה הסובייקטיבית לאחר הפרישה מציג תאימות עם השגת ‘מוקד שליטה’ פנימי יותר".

במילים אחרות, פרישה משפרת מאוד את תחושת העצמאות של אנשים, מה שמשפר את איכות חייהם הכוללת. לעומת זאת, דחיית הפרישה גוזלת חלק מההעצמה הפסיכולוגית החיובית הזו.

"אם עובדים צריכים להישאר בעבודה יותר זמן, הם נוטים פחות להרגיש שתוצאות חייהם הן תוצאה של הבחירות והפעולות של עצמם", מציין ג'ו. "עלינו לשקול את ההשלכות הלא מכוונות הללו של פרישה מאוחרת על הבריאות והרווחה".

הממצאים היו מוטים מאוד כלפי פנסיונרים בעלי השכלה נמוכה המתגוררים בערים שקיבלו סיוע ממשלתי – מגזרי אוכלוסייה ש’מוקד השליטה’ שלהם מושפע במיוחד עם יציאתם מכוח העבודה.

למרות שהמחקר נערך תוך שימוש בנתונים של משקי בית אוסטרליים, המסקנות שלו לגבי ההשלכות של העלאת גיל הפרישה ככל הנראה תקפות לכל מקום.