גאיוס יוליוס קיסר, גנרל ומדינאי רומי, נודע בזכות מנהיגותו, כיבושיו הצבאיים חושיו הפוליטיים הברק האסטרטגי שלו, ומעל הכל, השפעתו על מסלולה של רומא מרפובליקה לאימפריה הנשלטת בידי שליט יחיד, ועל התפתחותה של הציוויליזציה המערבית לאחר מכן. הוא כבש את גאליה (אזור גאוגרפי ותרבותי מובהק בעולם העתיק הידוע היום כצרפת, בלגיה, חלקים משוויץ, הולנד וגרמניה), הרחיב את גבולות רומא, יזם רפורמות ייעול שאפתניות, הנחיל את שמו ללוח היוליאני, ניצח במלחמת האזרחים נגד יריבו המר וידידו לשעבר פומפיי שנאבק על המשך קיומה של הרפובליקה. הודות לכיבושיו הוא התעשר וזכה לתהילה כמנצח מהולל. עם שובו לרומא לאחר שמונה שנות מלחמתו בגאליה, העז לחצות עם צבאו את נהר הרוביקון צפונית לרומא, במה שנחשב למעשה של מרד כנגד הסנאט הרומי שדרש ממנו לפרק את צבאו ולחזור לרומא כאזרח מן השורה. הכרזתו על עצמו כדיקטטור לכל ימי חייו, תפקיד שמעניק לו סמכות בלתי מוגבלת, הצדיק את חששות הסנאט ממנו, ולמעשה הביאה לסופו הטרגי.
ההתנקשות ביוליוס קיסר ב- 15 במרץ 44 לפנה'ס, היא אחד האירועים המרכזיים והדרמטיים ביותר בהיסטוריה של העולם העתיק. רצח המנהיג הצבאי הנודע והמדינאי על ידי קבוצת סנאטורים רומאים, כולל ברוטוס וקאסיוס, יצר גלי הלם ברחבי הרפובליקה הרומית, והוביל אותה לסערה פוליטית. מותו של קיסר סימן את סופה של הרפובליקה הרומית ותחילתה של האימפריה הרומית, מה שהוביל לשורה של מלחמות אזרחים ובסופו של דבר סלל את הדרך לעלייתו של יורשו של קיסר, בנו המאומץ אוקטביאנוס, שלימים נודע בשם אוגוסטוס. אירוע משמעותי זה ממשיך לרתק היסטוריונים היום, ומציע מבט מרתק למאבקי הכוח של רומא העתיקה. הסיבה לרצח היא פוליטית, אך שזורים בה גם מניעים אישיים. על הרקע והנסיבות שהובילו להירצחו של המנהיג הרומי:
פחד מדיקטטורה ושלטון יחיד
עלייתו המטאורית של יוליוס קיסר לשלטון, שהגיעה לשיאה במינויו לדיקטטור לכל החיים (Dictator perpetuo) עוררה פחדים בקרב האליטה הרומית שחששו מפני השבת המלוכה, שנים לאחר סילוקו של המלך הרומי האחרון וכינונה של רפובליקה. קיסר וסמכותו הגוברת, כמו גם הפופולריות העצומה שלו, הפך להיות איום על לעקרונות של ממשל משותף וביקורת על כוח מוחלט. סנאטורים רבים, מגינים נחרצים של הרפובליקה, ביניהם גם מרקוס יוניוס ברוטוס, אציל רומאי וצאצא ישיר של מייסדי הרפובליקה, ראו בשאיפותיו של קיסר סכנה ממשית וחששו שהוא יהפוך למלך.
יריבויות פוליטיות ומאבקי כוח
עלייתו של קיסר לשלטון החריפה את היריבות הפוליטיות ואת מאבקי הכוח הקיימים בתוך הסנאט הרומי. יריביו, כולל סנאטורים בולטים כמו קסיוס וברוטוס, נטרו כלפיו איבה עמוקה וראו את הדומיננטיות שלו כגזל של השפעתם הפוליטית שלהם וחששו מדחיקתם לשוליים בסדר החדש שקיסר ביקש להשליט.
בגידה אישית
בגידה באמון ותרעומות אישיות מילאו תפקיד מרכזי בקנוניה לרצוח את קיסר. רבים מהקושרים היו בעבר בני ברית וידידים של קיסר, וחשו כאב עמוק ממה שהם תפסו כבגידתו באידיאלים הרפובליקניים שהם נלחמו לקיים. תחושת הבגידה האישית הזו עוררה את נחישותם לפטור את רומא ממה שהם ראו כעריץ בהתהוות.
אימו של ברוטוס בקנוניה?
סרווילה, אמו של ברוטוס, אצילה רומאית בעלת השפעה, הייתה במשך שנים מאהבתו של יוליוס קיסר. הקשר ביניהם נותק בזמן מלחמתו של קיסר בגאליה וחודש עם שובו. אך בעקבות חששו של קיסר ממשפחת אשתו רבת ההשפעה, הוא בחר לסיים כל מעורבות רומנטית עם סרווילה. למרות שאין ראיות ברורות לכך, יש טענות בדבר מעורבותה של סרווילה ברצח יוליוס קיסר. היא נחשדת כמי שעודדה את בנה לקחת חלק פעיל בקנוניה ברציחתו, בשם הרפובליקה. עם זאת, המקום המדויק שלה ברצח נותר שנוי במחלוקת. יש הסבורים שהיא הייתה מעורבת באופן פעיל בתכנון הרצח, ואף סיפקה לרוצחים מידע מודיעיני. אחרים סבורים שהיא לא הייתה מעורבת באופן ישיר, אך תמכה בבנה ובפעולותיו.
הגנה על ערכים רפובליקנים
רצח קיסר היה, עבור הקושרים, מעשה של הגנה על הערכים הרפובליקניים שלדעתם היו חלק בלתי נפרד מאורח החיים הרומאי. הם ראו את עצמם כקדושים הנאבקים למען החירות ושמירה על הרפובליקה, והיו מוכנים להקריב אפילו את חייהם כדי למנוע את מה שהם ראו כהדרדרות בלתי נמנעת לעריצות תחת שלטונו של קיסר.
הרוצחים ברחו מרומא, הרפובליקה מתה
גורלם של המתנקשים בחיי יוליוס קיסר לאחר הרצח היה מורכב ומגוון. ברוטוס וקסיוס, שני מנהיגי הקשר, ברחו מרומא והקימו צבא. הם התעמתו עם מרקוס אנטוניוס ואוקטביאנוס בקרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס, שם התאבדו לאחר תבוסתם. גורלם המדויק של שאר המתנקשים אינו ידוע, אך כנראה נרדפו על ידי מרקוס אנטוניוס ואוקטביאנוס ונאלצו לצאת לגלות או הוצאו להורג. לאחר הרצח, הוקם פסל שעווה של קיסר בפורום, המרכז הציבורי של רומא, המציג את 23 פצעי הדקירות. קהל זועם שרף את בית הסנאט כמחאה על הרצח.
אוגוסטוס קיסר
רצח יוליוס קיסר הוביל להשלכות היסטוריות מרחיקות לכת. רומא טולטלה ופרצה מלחמת אזרחים קשה בין תומכי קיסר בראשות מארק אנטוני וקלאופטרה, אם בנו קיסריון (שהיא ראתה בו כיורשו) לבין בין מתנגדיו, בהנהגת גאיוס אוקטביאנוס, לימים אוגוסטוס). המלחמה המרה הסתיימה עם נצחונו של אוקטביאנוס, ולמעשה סופה של הרפובליקה הרומית ותחילתה של האימפריה הרומית. אוקטביאנוס שהיה לאוגוסטוס הוכרז כקיסר הראשון, תואר שהפך אותו לשליט יחיד והעניק לו סמכות בלתי מוגבלת. הוא ייסד את עידן הפרינקיפט, תקופה של שלום ושגשוג יחסי.
מורשת היסטורית
רצח יוליוס קיסר הותיר חותם בל יימחה, והיה השראה למספר רב של יצירות ספרותיות ואמנותיות שביקשו לפרש ולנתח את המניעים מאחוריו. 'יוליוס קיסר' של שייקספיר ויצירות ספרותיות אחרות הנציחו את יחסי הגומלין המורכבים של שאפתנות, כוח ובגידה שהגיעו לשיא במותו של קיסר. הרצח עצמו ומניעיו מהווים עדות משקפים את השטיח המורכב של שאפתנות אנושית, פחד, נאמנות ורדיפה הבלתי פוסקת אחר כוח שממשיכה לעצב את מהלך ההיסטוריה.
23 דקירות. סצנת רצח יוליוס קיסר בסדרת HBO 'רומא'