"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זאת הסיבה ש"כלובי טלפונים" נעלמים מבתי הספר
אחרי שנים של ניסיונות לאסור על התלמידים להשתמש בטלפונים בכיתות, כעת מתהפכת המגמה, לאחר שמחקרים הראו שמניעת השימוש בטלפונים לא מועילה כלל
תיבה שבורה לטלפונים מחוץ לדלת בית ספר. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

זאת הסיבה ש"כלובי טלפונים" נעלמים מבתי הספר

אחרי שנים של ניסיונות לאסור על התלמידים להשתמש בטלפונים בכיתות, כעת מתהפכת המגמה, לאחר שמחקרים הראו שמניעת השימוש בטלפונים לא מועילה כלל

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בתי ספר רבים ברחבי העולם יישמו – או לפחות ניסו ליישם – מדיניות של איסור הכנסת טלפונים ניידים בעשור האחרון, במטרה להפחית את הסחות הדעת בכיתה, לשפר את רווחת התלמידים ולמנוע בריונות ברשת. עם זאת, מחקר חדש מצא מעט מאוד ראיות לכך שמדיניות כזו משיגה את מטרותיה. נעזרנו ב-Claude כדי לסכם את הממצאים.

המחקר נערך על ידי צוות חוקרות בראשות שתי מרצות משתי אוניברסיטאות בקווינסלנד שבאוסטרליה, אחת המדינות שרוב בתי הספר בה הנהיגו איסור הכנסת טלפונים. החוקרים בחנו מעל 1,300 מאמרים, דו"חות ותזות של סטודנטים מרחבי העולם שבדקו את ההשפעות של איסורים על טלפונים בבתי ספר. רק 22 מחקרים השוו ישירות תוצאות לפני ואחרי יישום איסור על הכנסת טלפונים.

הישגים אקדמיים
ארבעה מחקרים מצאו שיפורים קלים בהישגים הלימודיים לאחר איסור טלפונים – אם כי שניים מהם דיווחו שזה נכון רק לתלמידים מוחלשים או בעלי ביצועים נמוכים יותר. עם זאת, שלושה מחקרים גדולים, שכללו בתי ספר באזורים שלמים של נורבגיה ושוודיה, לא מצאו שום הבדל בהישגים בעקבות איסור כזה.

בריאות נפשית ורווחה
הממצאים בנוגע לבריאות הנפש של התלמידים היו מעורבים, כאשר שני מחקרים דיווחו על שיפורים נתפסים על סמך דיווחי מורים/הורים, אך שלושה אחרים הראו כי איסורי הכנסת טלפונים פגעו ברווחת התלמידים והגבירו חרדה.

בריונות ברשת
ארבעה מחקרים ציינו ירידה שולית בלבד במקרים של בריונות לאחר איסור על שימוש בטלפונים, שניים דיווחו על יותר מקרים של הטרדה מקוונת בבתי ספר עם איסורים כאלה לעומת אלו שהתירו להשתמש בטלפונים בין כותלי בית הספר. לא היו ראיות ברורות לכך שהאיסורים השפיעו באופן ספציפי על שיעורי הבריונות ברשת.

"בסך הכל, המחקר שלנו מצביע על כך שהראיות לאיסור טלפונים ניידים בבתי ספר הן חלשות ולא חד משמעיות", כתבו מובילות המחקר, מרילין קמבל ואליזבת’ ג’יי אדווארדס, באתר The Conversation. "פוליטיקאים צריכים להשאיר את ההחלטה הזו ל(שיקולם של)בתי ספר בהתבסס על צרכי הקהילה שלהם".

במקומות רבים שבהם הונהגו בעבר איסורים על שימוש בטלפונים בשטח בית הספר החליטו בשנים האחרונות לשנות את המדיניות, ובמקום זאת התירו שימוש בטלפונים בכפוף למגבלות שנקבעו על ידי המורים. מומחים טוענים שבמקום לאסור לחלוטין שימוש בטלפונים, בתי ספר צריכים לחנך את התלמידים לשימוש אחראי. כעת, נראה שהמגמה החדשה היא ללמד את התלמידים איך להשתמש במכשירים באופן מועיל במקום לאסור עליהם לחלוטין את השימוש בהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...