האסיר שברח ממעצר – ובצבא שנשלח לעצור אותו הצטרף לשורותיו

בריחות של אסירים מכלאם הן אירועים לא מאוד נפוצים, אך הן קורות מדי פעם. ובכל זאת, מעט מאוד מהן יכולות להתחרות בדרמטיות של בריחת נפוליאון מאלבה, שאירעה לפני 209 שנים בדיוק, ב-26 בפברואר 1815. Perplexity סייעה לנו לספר על האסיר שהפך למלך.

הבריחה הגדולה
לאחר תבוסתו בקרב ווטרלו ב-1814, הוגלה נפוליאון לאי אלבה, והוכרז, ספק אם מתוך כבוד או לעג, לקיסר שלו. רבים האמינו כי זהו סוף שלטונו. עם זאת, פחות משנה לאחר מכן ניצל נפוליאון את תנאי ה"מאסר" הנוחים שלו – שליטה על אי זעיר בן 12,000 תושבים. הוא גייס מעל 1,000 מהם, צבע את הספינות שהיו לרשותו באי בצבעי בריטניה כדי לבלבל את האימפריה, שהיתה עסוקה באוסטריה, והפליג אל צרפת.

צבא של עריקים
חזרתו הבלתי צפויה של נפוליאון לצרפת עוררה פחד והתרגשות בקרב האוכלוסייה. כשהחדשות על בריחתו התפשטו, התגייסו לא מעט מתומכיו, להוטים לראות את המנהיג הכריזמטי חוזר לפקד. הצבא הצרפתי, שנשלח על ידי המלך לעצור את נפוליאון, התברר עד מהרה כנאמן יותר למצביא מאשר למלך. אפילו הגנרל שנשלח לעצרו, מרשל נה, שהבטיח למלך לואי ה-18 להחזיר את נפוליאון לפריז "בכלוב ברזל", הפך את עורו ולמעשה מסר את הפיקוד על הצבא בן 200,000 החיילים לידיו. כך הוא התקדם בצרפת במשך כשלושה שבועות, עד שהגיע לפריז ולואי נס ממנה על נפשו.

מאה הימים
המעצמות, שכבר הביאו להדחתו של נפוליאון פעם אחת, לא אהבו את הקאמבק שלו, ופצחו מולו מייד במלחמה מחודשת. צבא צרפת נלחם בעוז אך הפסיד פעם נוספת, ולאחר ההפסד בווטרלו שבבלגיה חזר נפוליאון לפריז והתפטר כשגילה שהעם כבר אינו תומך בו. הוא מינה את בנו ליורשו, אך הלה שהה באוסטריה בעוד שהאב המשיך לשלוט בפועל. לאחר שהבריטים לכדו את נפוליאון פעם נוספת ב-15 ביולי הגיע שלטונו לקיצו פעם נוספת, לאחר 100 ימים בדיוק.