"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם "המנוע האמין בעולם" ייאסר בקרוב לשימוש?
הוא שימש להפקת חשמל, הנעת ספינות ורכבות וכלי רכב שאינם זקוקים למצברים ויכולים לשרוד שואה גרעינית. כעת, ברחבי העולם קוראים לאסור את השימוש בו – בגלל זיהום
וין דיזל, שחבריו נתנו לו את הכינוי בשל האנרגטיות שלו, ומכונית שאולי מונעת בדיזל. צילום: באדיבות גלובוס גרופ

האם "המנוע האמין בעולם" ייאסר בקרוב לשימוש?

הוא שימש להפקת חשמל, הנעת ספינות ורכבות וכלי רכב שאינם זקוקים למצברים ויכולים לשרוד שואה גרעינית. כעת, ברחבי העולם קוראים לאסור את השימוש בו – בגלל זיהום

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

היום אנחנו מציינים 132 שנה לאישור הפטנט הראשון על מנוע הדיזל – יחד עם האפשרות שבקרוב הוא ייאסר לשימוש לפחות בחלקים נרחבים בעולם. Claude סייעה לנו להביא את שני הצדדים של המנוע.

ב-23 בפברואר 1892 קיבל רודולף דיזל אישור על הפטנט הראשון שהגיש על עיצוב המנוע המהפכני שלו. בניגוד למנועי תבעירה פנימית אחרים, כמו מנועי קיטור שהיו קיימים מאות שנים קודם לכן, ומנועי הבנזין הנפוצים כיום, מנועי דיזל אינם זקוקים לניצוץ ממקור חיצוני כדי להצית את הדלק. במום זאת, הם דוחסים אוויר עד שהוא מתחמם לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך הצילינדר. כך הם גורמים לדלק להתלקח כשהוא מוזרק לאוויר הדחוס החם.

מלבד חוסר תלות במצבר להתנעה, הם מציעים צריכת דלק ומומנט טובים יותר – אך יש להם גם חסרונות. למשל, הם גדולים וכבדים יותר, מה שגרם לכך שבמשך שנים הם יועדו בעיקר למשימות "גדולות" – החל ממשאיות ועד תחנות כוח. אך בשלהי המאה ה-20 עלתה הפופולריות שלהם גם ברכבים פרטיים בזכות התייעלות של הטכנולוגיה והאמינות הגבוהה שהיא מציעה. יחד עם זאת, לא כל החסרונות שלה נפתרו.

כעת, אחד מהם "זוכה" לתשומת לב בלתי רצויה נוספת, בשל מחקר חדש מאוניברסיטת צפון קרוליינה שפורסם בתחילת השנה בכתב העת American Journal of Physiology – Lung Cellular and Molecular Physiology. לפי המחקר, חשיפה לפליטות דיזל מגבירה דלקתיות בגוף, במיוחד במהלך זיהומים בדרכי הנשימה. הדבר מעכב את יכולתם של תאי החיסון להגביר את התגובות נגד פתוגנים.

"חשיפה לזיהום אוויר נקשרה באופן שגרתי לירידה בתוצאות הבריאותיות", אמרה מחברת המחקר, ד"ר אילונה ג'ספרס. הממצאים מציגים דרכים להבטיח תפקוד חיסוני תקין, ובכך להפחית את חומרתן של מחלות.

מחקרים קודמים כבר קושרים זיהום סולר עם כאבי ראש, סרטן ריאות ומחלות לב-ריאה. התובנות החדשות אודות תרומתו לדלקתיות מספקות תמריץ נוסף לפעילים הקוראים לאסור או להגביל באופן קשוח את השימוש במנועי דיזל, כפי שערים רבות כבר מנסות לעשות. כך, למשל, בגרמניה, מולדתו של מנוע הדיזל וביתן של שלוש יצרניות רכב ענקיות שחלק מרכביהן מצוידים במנועי דיזל, כמה ערים אוסרות נסיעה ברכבי דיזל אם זיהום האוויר עובר רף מסוים – ואף בימים שונים בשבוע. כך, יום ההולדת של הדיזל מזכיר לנו גם שככל הנראה לא נותרו לו עוד הרבה כאלה לחגוג איתנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...