"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה האיבר המיותר ביותר בגוף שלנו עדיין קיים? האמת מאחורי התוספתן
כילדה, האפנדיציט של הת’ר סמית’ הרס לה חופשה משפחתית כאשר דלקת אילצה אותה לקטוע את החופשה ולעבור ניתוח להסרתו. מאז היא חוקרת את האיבר המסתורי, וטוענת שיש לו תפקיד חשוב שפשוט לא גילינו עד עכשיו
אילוסטרציה. צילום: Getty Images

למה האיבר המיותר ביותר בגוף שלנו עדיין קיים? האמת מאחורי התוספתן

כילדה, האפנדיציט של הת’ר סמית’ הרס לה חופשה משפחתית כאשר דלקת אילצה אותה לקטוע את החופשה ולעבור ניתוח להסרתו. מאז היא חוקרת את האיבר המסתורי, וטוענת שיש לו תפקיד חשוב שפשוט לא גילינו עד עכשיו

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תוספתן. אפנדיציט. אפנדיקס. לא חשוב איך תקראו לה, הבלוטה הזו, שנמצאת בקצה המעי, מתויגת לעתים קרובות כחסרת תועלת. זאת מכיוון שאין לה תפקיד ברור בגופנו, והיא נוטה להיות דלקתית ולגרום לנו לצרות שלעתים דורשים ניתוח להסרה שלה – הליך רפואי נפוץ, בשל העובדה שלפי הרופאים הוא פשוט יחסית והגוף ממילא לא מרגיש בחסרונה. עם זאת, מחקר חדש מצביע על תפקיד אפשרי של התוספתן. Claude עזרה לנו להבין מהו.

האנטומית האבולוציונית הת'ר סמית' מתעניינת בתוספתן מאז החופשה המשפחתית שנהרסה בילדותה, כאשר התוספתן שלה פיתח דלקת ואילץ את הוריה להבהיל אותה לניתוח להסרתו. היא מציינת כי בעוד שבני אדם יכולים לחיות כרגיל ללא תוספתן, העובדה שהאבולוציה השאירה אותו בגופם של יונקים רבים מרמזת שככל הנראה יש לו תפקידים כלשהם.

לפי סמית’, מחקרים עדכניים מצביעים על השערה לפיה רקמות התוספתן עוזרות לחיידקי מעיים ‘להסתתר’ במהלך התקפי שלשול. הדבר מאפשר לחיידקים הטובים לאכלס מחדש את המעיים לאחר סיום ההתקף ולהחזיר את האיזון למערכת העיכול במהירות.

התוספתן מכיל גם שפע של תאי חיסון למלחמה בפתוגנים. עם זאת, אורח החיים המודרני המחוטא עשוי למנוע מהמערכת להתפתח באופן מלא, משום שאיננו זקוקים לה כל כך – אך באופן פרדוקסלי, זה גם מה שמעלה את הסיכון לדלקת התוספתן, כאשר האיבר שאמור להגן מזיהומים נהיה רגיש מדי לזיהומים בעצמו.

בעוד שהסרת התוספתן נותרה הליך הכרחי במקרה של זיהום, טיפולים אנטיביוטיים חדשים עשויים לייתר את הניתוחים הללו. בהינתן עדויות לחסרונות מסוימים עבור אלה שהתוספתן שלהם הוסר, ישנם יתרונות להצלת האיבר במידת האפשר.

לאחר עשרות שנים של זלזול, סמית’ מאמינה שאפילו המאפיינים האנטומיים הקטנים ביותר ראויים למחקר: "מסתבר שיש למעשה הרבה יותר שונות, תפקוד והתאמות מיקרואנטומיות שלא מומשו במלואן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...