"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם זו הסיבה שזהב כל כך יקר ואהוב?
הוא משמש לתכשיטים, חוטי חשמל ומסחר – וכעת מתברר שהוא בעל תכונה ייחודית אפילו יחסית למתכת יקרה. האם נמצא הסבר מדעי למה שכל כך מושך אותנו לזהב?
מטילי זהב יפנים. צילום: רויטרס

האם זו הסיבה שזהב כל כך יקר ואהוב?

הוא משמש לתכשיטים, חוטי חשמל ומסחר – וכעת מתברר שהוא בעל תכונה ייחודית אפילו יחסית למתכת יקרה. האם נמצא הסבר מדעי למה שכל כך מושך אותנו לזהב?

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר חדש במעבדת המאיץ הלאומית של מחלקת האנרגיה האמריקאית אימתה השערות בנות עשור לגבי התנהגות ייחודית למדי של זהב, שעשויה להיות הסבר (חלקי לפחות) לערכו הרב. נעזרנו ב-Claude כדי להבין מה כל כך מיוחד במתכת שהפכה לסמל של יוקרה.

המדענים ירו קרני לייזר עוצמתיות בשכבות זהב דקות, ולאחר כל אחת מהן השתמשו בקרני רנטגן מהירות כדי ללכוד את הרגע הקצר שבו האטומים של הזהב רטטו מהר יותר, והקשרים ביניהם התחזקו, מה שהפך את הזהב לחזק אף יותר מהרגיל.

מדובר בתכונה ייחודית, שכן חומרים כמו מתכות אחרות וסיליקון דווקא מתפרקים בזמן פגיעת לייזר. המחבר הראשי של המחקר, אדריאן דֶקאמְפּ, מסביר שהממצאים "מאתגרים את ההבנות הקודמות, בכך שהם מראים שמתכות כמו זהב יכולות להתחזק, ולא להינמס, כשחושפים אותן לפעימות לייזר עוצמתיות".

כאמור, מדובר בהתנהגות שמדענים כבר שיערו אותה וחזו אותה בעבר בעזרת סימולציות – אך זו הפעם הראשונה שבה נעשה ניסוי שהצליח לצפות בתופעה הזו במציאות. אמה מקברייד, שהשתתפה במחקר, אמרה כי "הדיוק שבו אנו יכולים למדוד את התופעות הללו ב[לייזר-רנטגן של המעבדה] מדהים, ופותח אפשרויות חדשות למחקר עתידי במדעי החומר".

מנהל המעבדה, זיגפריד גלנצר, אומר שהמחקר "פותר שאלה ארוכת שנים לגבי גרוי מהיר במיוחד של מתכות". אור עוצמתי יכול לשנות לחלוטין את תכונות המתכת. חוקרים מאמינים שהשפעות דומות קיימות כנראה עבור מתכות אחרות, כמו אלומיניום ונחושת.

התובנות עשויות לסייע בפיתוח חומרים חזקים יותר, ולשפר את השימוש בלייזר לעיבוד תעשייתי של חומרים. הצוות מתכנן ניסויים דומים על מתכות שונות, כדי למצוא הבדלים נוספים בין התגובות שלהן לקרני לייזר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...