"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הטריקים המלוכלכים שחברות תרופות וקוסמטיקה עושות לכם
מוצרים רפואיים או קוסמטיים שנמכרים ללא מרשם מבטיחים לכם הרים וגבעות, תוך שימוש בניסוחים מטעים למדי שגורמים לכם לחשוב שהם הרבה יותר טובים ממה שהם באמת. אלה הניסוחים שצריכים לעורר אצלכם סימני שאלה
אילוסטרציה. צילום: GettyImages

הטריקים המלוכלכים שחברות תרופות וקוסמטיקה עושות לכם

מוצרים רפואיים או קוסמטיים שנמכרים ללא מרשם מבטיחים לכם הרים וגבעות, תוך שימוש בניסוחים מטעים למדי שגורמים לכם לחשוב שהם הרבה יותר טובים ממה שהם באמת. אלה הניסוחים שצריכים לעורר אצלכם סימני שאלה

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תוספי תזונה, טיפוח עור ומוצרים אחרים הקשורים לבריאות מנסים לקרוץ אלינו ללא הפסקה מהמדף או מהפרסומות בטלוויזיה עם הכרזות כמו "פטנט רשום" או "מאושר ע"י ה-FDA". עם זאת, מחקר חדש מגלה כי התוויות הללו משמשות לעתים קרובות בדרכים מטעות, שעלולות לגרום לאנשים לחשוב שהפריטים בטוחים או יעילים יותר מכפי שהם באמת. ננסה לעשות מעט סדר בדברים בעזרת Claude.

מייקל מטיולי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת אינדיאנה, ניתח מאות פרסומות, וגילה שחברות בריאות ויופי משתמשות לעתים קרובות באופן נכלולי בהצהרות אודות פטנטים ואישורי FDA לצורך שיווק – למרות שאין להן שום משמעות אמיתית לאיכות או בטיחות המוצר.

מטיולי מדגיש כי "פטנט רשום" פירושו שהממשלה העניקה זכויות בלעדיות על המצאה – לא שההמצאה עובדת טוב או נטולת סיכון. "מאושר ע"י ה-FDA" מציין רק שהיתרונות של מוצר גברו על הסיכונים לשימוש ספציפי, לא שהוא קיבל חותמת כללית של בטיחות או איכות.

מודעות רבות לתוספי תזונה טוענות כי "ההוכחה היא בפטנט", פרסומות למקלות לניקוי אוזניים מגדירות אותם כבעלי "נוסחה מוגנת פטנט" שהיא "בטוחה ויעילה", ותרופות לכאבי ראש הופכות את "מאושר ע"י ה-FDA" ללוגו בולט על האריזה. הצהרות מבלבלות כאלו מוצמדות לרוב לחומרי מאכל או משחות שאינם מוסדרים, כמו תוספי מזון, חומרי הדברה, משחות שיניים וקרמים.

התעלול הזה מדאיג מכמה סיבות: ראשית, הוא מעמיד צרכנים בסיכון לטעות ולרכוש אותם במחשבה מוטעית שהממשלה אישרה את בטיחותם או יעילותם. מחקרים מראים שרבים מניחים את ההנחות השגויות הללו; יתרה מכך, טקטיקות פרסום כאלו עלולות לתמרץ חברות לוותר על חדשנות אמיתית לטובת רישום כל מוצר כפטנט מפוקפק או קבלת הנהון ביורוקרטי בעל משמעות מעטה בלבד. זה מבזבז משאבים, מכביד על סוכנויות ממשלתיות ופוגע בתחרות.

ובכל זאת, מומחים עדיין לא יודעים בוודאות מדוע הטענות החלולות מטעות קונים ומי הציבורים הכי מועדים להבין אותן לא נכון. יש כבר הצעות אופרטיביות למלחמה בתופעה, כמו אפשרות לתבוע חברות על מודעות מטעות, והטלת חובה על החברות לפרסם את הנימוקים לטענות כמו "בטוח ויעיל". עד אז, כדאי לשאול רופא, תזונאי או רוקח על כל מוצר ללא מרשם לפני שאתם רוכשים אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...