"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זה מדעי: כך תכינו ‘שיקוי אהבה’ ביום האהבה הזה
מרצה לכימיה חושף ששיקוי אהבה הוא לא סתם מיתוס, אלא אפשרות שקיימת מבחינה מדעית – אלא שהוא טוען שחבל על המאמץ, משום שאפשר להתאהב בעזרת אמצעים הרבה יותר פשוטים וזמינים
זוג מאוהב. צילום: GETTY

זה מדעי: כך תכינו ‘שיקוי אהבה’ ביום האהבה הזה

מרצה לכימיה חושף ששיקוי אהבה הוא לא סתם מיתוס, אלא אפשרות שקיימת מבחינה מדעית – אלא שהוא טוען שחבל על המאמץ, משום שאפשר להתאהב בעזרת אמצעים הרבה יותר פשוטים וזמינים

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

יום האהבה כבר כאן ואין לכם עם מי לחגוג אותו? ייתכן שתוכלו לגרום לאדם אחר להתאהב בכם בעזרת "שיקוי אהבה" – כך לפחות טוען ד"ר אלכס בייקר, מרצה לכימיה מאוניברסיטת וורוויק שבאזור מרכז בריטניה. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר איך, ולמה אף אחד עוד לא עשה את זה.

בייקר מציין שמאחורי תהליך ההתאהבות מסתתרים תהליכים כימיים שגורמים לסערת הרגשות העזה של חיבור ותשוקה. את התהליכים הללו מניעים ארבעה נוירוכימיקלים (כלומר חומרים כימיקליים המשפיעים על המוח) מרכזיים:

• דופמין – יוצר תחושות של הנאה ותגמול בעת אינטראקציה עם בן/בת זוג.
• אדרנלין – ממריץ את הלב במהלך מפגשים.
• סרוטונין – שולט במצב הרוח, הרווחה והתשוקה המינית. לעומת זאת, רמות נמוכות שלו מייצרות כאב לב.
• אוקסיטוצין – אחראי לתחושות של אמון וחיבור, ומשתחרר במהלך יחסי מין.

"המבנים של דופמין ואדרנלין דומים מאוד מבחינה כימית – הבדל של כמה אטומים בלבד אבל הבדל גדול בהשפעה", מציין בייקר. הוא מוסיף כי כמה תרופות כבר מבוססות על חיקוי ההשפעות של החומרים הללו, וכי אלכוהול מפעיל גם הוא את תגובת מרכז התגמול במוח.

הכימיקלים הללו משתנים ככל שהיחסים מתקדמים – הסרוטונין מתאזן לאחר השיאים הראשוניים, בעוד שאוקסיטוצין נשאר חיוני לקשר ארוך-טווח. "הדרך שבה הכימיקלים האלה משתנים ממש משפיעה על הרגשות. אז האם זו אהבה, או רק כימיה?" הוא מהרהר.

תיאורטית, היסודות הכימיים של האהבה פותחים את הדלת לפיתוח "שיקוי אהבה", כדי לעורר באופן מלאכותי את המסלולים המולקולריים הללו. עם זאת, אספקת כימיקלים כאלה למוח תהיה אתגר משמעותי. בייקר מציין כי קשה לפתח חומרים מלאכותיים שיגרמו לחומרים הנכונים להגיע למקום הנכון בזמן הנכון. מדובר בפיתוח שיעלה מיליונים רבים – בעוד טעם של שוקולד וריח פרחים מסוגלים להוביל לשחרור של אותם כימיקלים בשבריר מהמחיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...