האם זה הפיתרון ל"מכתשים המתפוצצים" ברוסיה?

שמונה מכתשי ענק בעומק של כ-50 מטר הצליחו להעסיק מדענים מעל עשור, מאז גילוים בחצאי-האי יאמאל וגידן בסיביר. כעת, מחקר שעלה לאחרונה לרשת לקראת פרסום בכתב עת מציע הסבר לתופעה המוזרה. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על התופעה המרתקת.

חוקרים הציעו תיאוריות שונות במהלך השנים, כולל פגיעות מטאורים ופיצוצי גז טבעי. אבל המכתשים המדוברים אינם דומים לאחרים שנגרמו מגורמים כאלה. במקום זאת, נראה כאילו גורמים בתוך הנוף עצמו אפשרו את היווצרותם.

מה שחריג בהם הוא הופעתם בקפאת-העד (פֶּרְמַפְרוֹסְט) – שכבת קרקע שהטמפרטורה שלה תמיד מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. לפי הערכות, בחצאי-האי הללו שכבות הקרקע הקפואות-לעד, שהן עבות מאוד ביחס למקומות אחרים עם שכבות כאלו ברחבי העולם, נוצרו לפני יותר מ-40,000 שנה. הקפיאה של הקרקע העליונה לכדה עתודות עצומות של מתאן בתוך משקעים ימיים עתיקים מתחת לקרח. המתאן מתחמם עם הזמן, מה שגורם להפשרה של השכבה הקפואה מלמטה, בעוד ששינויי אקלים מפשירים אותה מלמעלה.

במקומות שבהם שכבת הפרמפרוסט הפכה דקה מאוד, לחץ הגז המצטבר בבסיסה עלול לעורר קריסה פתאומית. "אפקט השמפניה" הזה עשוי לגרום ל"פיצוץ" גושי אדמה, ומותיר אחריו חורים ענקיים. שקעים קטנים יותר סביב המכתשים הגדולים נוצרו ככל הנראה מגשם של אדמה קפואה שנפלט מהפיצוצים הללו.

המדענים מעריכים שקיימים מקומות נוספים שבהם מכתשים דומים עומדים להופיע בעתיד, או כאלה שמתמלאים עם הזמן במים ובמשקעים. היווצרות של מכתשים חדשים כאלה עלולה להוות את תחילתה של תגובת שרשרת – שכן אם הם אכן נגרמים מ"פיצוץ" של מאגרי גזי חממה, כאשר הגזים הללו ישתחררו לאטמוספירה הם יגרמו להאצת ההתחממות, שתאיץ הופעה של מכתשים דומים מאותן סיבות. על פי הערבות, 1.9 מיליארד טון של גזי חממה טמונים מתחת לקרח-העד הארקטי. כפי שדיווחנו כבר, הדבר מדאיג מדענים, שכן המסת הקרחונים עלולה לשחרר את הכמויות האדירות הללו ולגרום להשפעות הרסניות.