אין הרבה המצאות ששינו את ההיסטוריה והעלו את ממציאיהן למעמד דומה לזה שלו זכה תומאס אלווה אדיסון – אבל הנורה החשמלית בהחלט נכללת ברשימה הקצרה. לכבוד יום השנה ה-144 להדגמה הציבורית הראשונה של נורת הלהט, Forefront סייעה לנו לספר בקצרה על הרגע ההיסטורי.
ב-31 בדצמבר 1879, הציג אדיסון לראשונה את הנורה החשמלית שלו לציבור במנלו פארק שבניו ג'רזי (שכמובן, אינה אותה מנלו פארק המפורסמת בקליפורניה, מקום הולדתה ומשרדה הראשי של גוגל). באותו ליל חורף, הממציא האמריקאי תומס אדיסון האיר את החשיכה על ידי הדגמת ההמצאה החדשה שלו - נורת הלהט.
למעלה מ-1,000 אנשים, כולל עיתונאים ומדענים, נסעו ברכבת מיוחדת כדי לחזות בהדגמה של אדיסון. כשהשמש שקעה, לחץ אדיסון על מתג והאיר את רחובות השכונה הקטנה באמצעות מערכת חלוקת החשמל והנורות החדשה שלו. הקהל התנשף בתדהמה לנוכח זוהר האור הבהיר והבוהק, שבניגוד לנורות הנפט ושאר החומרים הבעירים שהיו נפוצות אז לא פלט עשן או אדים, והיה יציב בהרבה מלהבת אש.
הדרך להמצאת הנורה ארכה שנים רבות של ניסוי וטעייה. אדיסון ניסה להשתמש בחומרים רבים, ובמבט לאחור מוזרים, עבור חוט הלהט הבוער במרכז הנורה: נייר, שעם ואפילו שיער. בין המועמדים הסופיים היו סיבי במבוק וכותנה מפוחמים. העיצוב הסופי הוגדר כעמיד מספיק לאורך חיים של 1,200 שעות – פריצת דרך באותה תקופה, גם אם כיום זה נראה זניח בהשוואה ל-20,000 עד 30,000 שעות שמחויבת כל נורה מודרנית לספק.
כידוע, ההמצאה של אדיסון היתה בעל חשיבות כפולה: גם הנורה עצמה, וגם מערכת החשמל שהפעילה אותה. עם זאת, בניגוד לנורה שלו, שהפכה לסטנדרט שהחזיק מעל 100 שנה עד שנאסר לשימוש בעידן ה-LED, בכל הנוגע למערכת החשמל הוא הפסיד בקרב, לאחר שהעולם אימץ את זרם החילופין שהציע ניקולא טסלה על פני הזרם הישיר של אדיסון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו