לא תאמינו איך השפיעו סגרי הקורונה על השימוש ברשתות החברתיות

כשהעולם "נסגר" בעקבות החששות הכבדים ממגיפת הקורונה, הבידוד החברתי השפיע באופן עמוק אך לא צפוי על השימוש של אנשים ברשתות החברתיות. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להתעמק בממצאים המפתיעים.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי המועמד לדוקטורט לוּדֹוביקוֹ נאפולי ופרופסור מרטוֹן קרסאי מהמחלקה למדעי הרשת והנתונים באוניברסיטת מרכז אירופה, בשיתוף עם UNICEF ואוניברסיטת IT בקופנהגן, ופורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מצביע על האופן שבו רשתות התקשורת במדינת סיירה לאון באפריקה השתנו לאחר שהמדינה הכריזה על סגר הקורונה הראשון שלה.

אחד הגילויים המסקרנים ביותר של המחקר היה המגמות המנוגדות לאינטואיציה שנצפו ברשתות סלולר ורשתות חברתיות: הגבלות התנועה, שהובילו להפרדה מוגברת בין קהילות ממעמדות סוציו-אקונומיים (ולכן גם אזורי מגורים) שונים, הובילו במקביל להתגברות התקשורת בין משתמשי רשתות חברתיות בעלי רקעים סוציו-אקונומיים מגוונים.

"המגמות ההפוכות והמנוגדות הללו בניידות והתנהגויות חברתיות מצביעות על כך שכאשר המגע הפיזי מוגבל, אנשים מפצים על כך על ידי תקשורת רבה יותר עם עמיתים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים", קבע קרסאי.

המחקר, שהסתמך על נתוני תקשורת סלולרית בקנה מידה גדול, הדגיש את השפעות הסגר על פני קבוצות סוציו-אקונומיות שונות. בעוד שכולם חוו מגבלות על התנועה, ההשפעות היו בולטות יותר ומתמשכות יותר עבור אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר. מצד שני, הדפוס ההפוך של הגברת התקשורת ברשתות החברתיות היה בולט מאוד עבור אנשים בעלי אמצעים כלכליים נמוכים יותר ופחות יותר עבור גולשים עשירים יותר.

לפי החוקרים, הממצאים מדגישים את המורכבות של התנהגות אנושית, ההשלכות השונות מאוד של התערבות "מגבוה" בחייהם של אנשים והחשיבות של לקיחת השלכות כאלו ביצירת מדיניות שוויונית יותר, שלא תפגע יותר באוכלוסיות מוחלשות ממילא.