"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אחרי הקורונה: ה"מגיפה" החדשה שמטרידה את הרופאים בארה"ב
לאחר שהבהלה סביב הקורונה חלפה התפנו רופאים בארה"ב להקדיש תשומת לב לתופעה ותיקה יותר, שהחריפה לדבריהם בעקבות הקורונה וכעת דחוף מאי פעם לטפל בה
למגיפה הזו אין חיסונים. אילוסטרציה. צילום: גדעון מרקוביץ'

אחרי הקורונה: ה"מגיפה" החדשה שמטרידה את הרופאים בארה"ב

לאחר שהבהלה סביב הקורונה חלפה התפנו רופאים בארה"ב להקדיש תשומת לב לתופעה ותיקה יותר, שהחריפה לדבריהם בעקבות הקורונה וכעת דחוף מאי פעם לטפל בה

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מגיפה שקטה משתוללת בארה”ב – והפעם לא מדובר בווריאנט חדש של הקורונה או של שפעת העופות, אלא במה שניתן לכנות "מחלת הכיסא". מחקר שנערך לאחרונה על ידי מומחים ממוסדות ידועים, ופורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה, חשף קשר מדאיג בין חוסר פעילות גופנית, פגיעות חברתית והתנהגויות לא בריאות. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לסכם את המסקנות.

ד"ר רוס אַרֶנַה, מומחה מוביל מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו ומייסד רשת ‘חיים בריאים להגנה מאירועי מגיפה’ (HL-PIVOT), משרטט תמונה ברורה של המצב. לדבריו, הממצאים מצביעים על משבר בתוך משבר — מגיפת חוסר פעילות גופנית, שהחמיר אף יותר בעקבות אתגרי הקורונה.

הסגרים והריחוק החברתי שליוו את משבר הקורונה תרמו מבלי משים להפחתת רמות הפעילות הגופנית ברחבי המדינה, שגם כך נשארו נמוכות לכל אורך העשור האחרון למרות הניסיונות ההולכים וגוברים להעלות את המודעות לחשיבות פעילות כזו.. ד"ר ארנה מדגישה את דחיפות המצב, וקוראת למאמץ קולקטיבי נגד חוסר הפעילות הגופנית.

כדי להבין את הקשר הניואנסי בין פגיעות חברתית וחוסר פעילות גופנית, חוקרים ערכו ניתוח מרחבי מקיף. על ידי השוואת נתונים ברמת המחוז על חוסר פעילות גופנית עם מדד הפגיעות החברתית (SVI) והתחשבות בניואנסים תרבותיים אזוריים, המחקר חשף ממצאים משמעותיים: ראשית, השכיחות של חוסר פעילות גופנית מושפעת באופן משמעותי מפגיעות חברתית, במיוחד בקשר עם מצב סוציו-אקונומי ומאפייני משק בית; שנית, מודל האומות האמריקאיות חשף פערים אזוריים ברורים בפגיעות חברתית, היוצרים "חגורת פגיעות חברתית" ברחבי דרום ארה"ב וחששות בצפון ובמערב אלסקה; ושלישית, התפלגות מדד הפגיעות החברתית תואמת את השכיחות של חוסר פעילות גופנית, מה שמצביע על השפעה תרבותית אזורית על תופעות שליליות אלו.

ממצאים אלו מדגישים את המורכבות של גורמים המשפיעים על בחירות אורח חיים, כולל שכבות תרבותיות וגיאוגרפיות, השפעות היסטוריות ודפוסי הגירה, ומדגישים את הצורך בפתרונות מותאמים לאוכלוסיות שונות לפי איזורים גיאוגרפיים ומאפיינים נוספים. ד"ר ניקולאס פ. פְּרוֹנְק, נשיא ומנהל המדע הראשי של HealthPartners, מדגיש את הצורך לעבור מגישה של המלצות גנריות לגישה ניואנסית, המתחשבת במניעים אינדיבידואליים ובגורמי קבלת החלטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...