מכה אפורה: מספר הקשישים החיים לבד מזנק לשיאים של כל הזמנים

יותר ויותר מבוגרים, לפחות בארה"ב, בוחרים לחיות לבד, בניפוץ של מה שנחשב למובן מאליו בתקופה בה גדלו והתחנכו. כעת, זוכה התופעה לכינוי: “גירושים אפורים". נעזרנו ב-ChatGPT כדי להוסיף על המגמה המתפשטת.

לפי נתוני מפקד האוכלוסין בארה”ב, כמעט 38 מיליון מבוגרים בחרו בבדידות של חיים עצמאיים – שיא של כל הזמנים. השינוי הדמוגרפי הזה בולט במיוחד בקרב אנשים בני 65 ומעלה, קבוצה שחזתה בגידול של פי שלושה בחיי בדידות מאז שנות ה-60.

הסיבות מאחורי השינוי החברתי הזה הן רב-גוניות, ומשקפות את ההעצמה הכלכלית של נשים הנכנסות לשוק העבודה ואת הגישה המשתנה כלפי נישואים. עם זאת, ניתן לזהות גם זרז אחד בלתי צפוי - 'מהפכת הגירושים האפורים'. מונח זה, שנטבע על ידי החוקרים סוזן ל. בראון ואיי-פן לין, כולל את הכפלת שיעורי הגירושים בקרב אמריקאים מעל גיל 50 בין 1990 ל-2010.

השכיחות המפתיעה של 'גירושים אפורים' מאתגרת את הדעות הקדומות לגבי מסלול הנישואים ארוכי הטווח. הטרנד אינו מוגבל לכוכבי קולנוע בעלי חיים סוערים, אלא מעצב מחדש את חייהם של האנשים הפשוטים. אפילו דמויות בעלות פרופיל גבוה מתחומים “יציבים” יותר, כמו ביל ומלינדה גייטס וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, עלו לכותרות עם החלטותיהם להיפרד לאחר עשרות שנות נישואים.

סוזן מיירס, עורכת דין ותיקה לגירושים, מעידה על המניעים המגוונים מאחורי 'גירושים אפורים', כאשר בתקופת הקורונה נקודות מבט שונות על חיסונים, מסיכות ופוליטיקה שיחקו תפקיד משמעותי. חלק מהאנשים מרגישים שהתרחקו, בעוד שאחרים מייחסים את ההחלטה להתעללות או גילויים מזעזעים. ללא קשר לסיבות, התחושה הקולקטיבית היא ששנות החיים הנותרות יקרות מכדי לבזבז אותן עם האדם הלא נכון.

ההשלכות הכלכליות של 'גירושין אפורים' הן משמעותיות, ומובילות לרוב לירידה ברמת החיים של המעורבים. עבור רבים, היעדר בן/בת זוג פירושו חציית הקן שלהם, מה שמציב אתגר שיכול להיות בולט במיוחד עבור מבוגרים, שכבר מתמודדים עם שיעורי עוני גבוהים יותר.

מלבד 'גירושין אפורים', גם התאלמנות ורווקות מאוחרת שהתפתחה בדורות האחרונים תורמים לעלייה בקרב אמריקאים מבוגרים שחיים לבדם. היציבות הפיננסית שמספקים ביטוח לאומי וביטוח הבריאות שנוהג במדינה מאז ממשל לינדון ג’ינסון ב-1965 העצימה יותר אנשים מבוגרים לבחור בחיי סולו כאופציה מספקת וברת קיימא.

החוקרת והפסיכולוגית בלה דפאולו, רווקה כל חייה, טוענת שיש הבדל בין בחירה לחיות לבד לבין בדידות. בניגוד לתפיסות נפוצות, היא אומרת שאנשים שחיים בגפם שומרים על קשרים חברתיים חזקים עם חברים, קרובי משפחה ושכנים. אדית’ הייק, אמנית ומנהלת פארק בת 72, התגרשה בגיל מבוגר ועברה לדיור ייעודי לקשישים בעלי קשיים כלכליים, ומדברת על כך במופעי סטנד-אפ שהיא עורכת.

לדברי המומחים, התופעה של זקנים שחיים לבדם מכריחה את החברה לחשוב מחדש על נושאים כגון דיור ושירותים חברתיים, כדי להתאים למגמה שבה מספר רב של קשישים שזקוקים לדירות זולות וקטנות ושירותים המתאימים עבורם.