"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
“חולת הנפש" התעוררה אחרי 20 שנה – ושינתה את עולם הרפואה לנצח
אפריל חוותה בגיל 21 אירוע שגרם לה להתנתק מהעולם ולהסתגר בתוך מה שאובחן כסכיזופרניה חריפה. דבר דומה קרה לדיוויין קרוז בגיל 9. כעת שתיהן חוזרות לתפקוד מלא, בזכות גישה חדשה שמצאה כי מה שאובחן כמחלות פסיכולוגיות חסרות טיפול הוא למעשה מחלות פיזיות שאפשר לטפל בהן
מחלת נפש, אילוסטרציה. צילום: jcomp / Freepik

“חולת הנפש" התעוררה אחרי 20 שנה – ושינתה את עולם הרפואה לנצח

אפריל חוותה בגיל 21 אירוע שגרם לה להתנתק מהעולם ולהסתגר בתוך מה שאובחן כסכיזופרניה חריפה. דבר דומה קרה לדיוויין קרוז בגיל 9. כעת שתיהן חוזרות לתפקוד מלא, בזכות גישה חדשה שמצאה כי מה שאובחן כמחלות פסיכולוגיות חסרות טיפול הוא למעשה מחלות פיזיות שאפשר לטפל בהן

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ב-1990 יצא הסרט "התעוררות", בכיכובו של רובין ויליאמס, המבוסס על הספר "יקיצות" של אוליבר סאקס, שמתאר את התנסויותיו בשיקום חולים קטטוניים על ידי תרופה ניסיונית, שהצליחה ‘להעיר’ אותם, אך בסופו של דבר הם לא נשארו בריאים למשך זמן רב. כעת, תגלית פורצת דרך באוניברסיטת קולומביה מפיחה תקווה חדשה לטיפולים דומים במחלות נפש קשות. הגיבורה של הפרשה הזו היא אפריל בּוּרֶל, אישה שבילתה מעל שני עשורים במצב קטטוני – עד ששינוי האבחון שלה הוביל לטיפול שאיפשר לה לחזור לתפקד. הסתייענו ב-ChatGPT כדי להביא את הסיפור המדהים הזה.

אפריל, סטודנטית מצטיינת וחבר’המנית, אובחנה בגיל 21 כחולה בסכיזופרניה קשה, לאחר אירוע טראומטי שגרם לה להיכנס למצב קטטוני, שבו היא לא מודעת לסביבתה וכלואה, כביכול, בעולם של הזיות. היא הופנתה למרכז הפסיכיאטרי פילגרים, שם סנדר מרקס, כיום מנהל הפסיכיאטריה המדויקת באוניברסיטת קולומביה, נתקל בה לראשונה בשנת 2000. הוא לא ידע שדרכיהם יצטלבו שוב כמעט שני עשורים לאחר מכן.

בשנת 2018, מפגש מקרי הוביל לגילויים רפואיים פורצי דרך. אפריל אובחנה גם כלוקה בזאבת אדמנתית מערכתית – מצב אוטואימוני שגורם לגוף לתקוף את עצמו, ובמקרה שלה תקף את מוחה. התגלית סימנה נקודת מפנה בטיפול הפסיכיאטרי שלה, ובהמשך ערערה את התפיסות הבסיסיות סביב מחלות נפש והעניקה תקווה לחולים שנשלחו למוסדות לחולי נפש.

הצוות, המורכב מיותר מ-70 מומחים מדיסציפלינות שונות, פתח במשטר טיפול אינטנסיבי המכוון למצב האוטואימוני של אפריל. התוצאות היו לא פחות ממופלאות: אחרי יותר מ-20 שנות קטטוניה, אפריל התעוררה.

חולה אחרת, דיוויין קרוז, שאובחנה עם הפרעה סכיזואפקטיבית וזאבת, חווה כעת החלמה יוצאת דופן לאחר טיפול אימונותרפי ממוקד. סיפורי הצלחה אלו הובילו לשינוי פרדיגמה בטיפול הפסיכיאטרי, מה שגרם לחוקרים לחקור את תפקידם של תהליכים אוטואימוניים ודלקתיים במה שמאובחן כתסמונות פסיכיאטריות שונות.

להתעוררות של אפריל יש השלכות מרחיקות לכת, החורגות מעבר למסע האישי שלה. חוקרים שעובדים עם מערכת בריאות הנפש של מדינת ניו-יורק כבר זיהתה כ-200 חולים המאושפזים במוסדות לחולי נפש עם מצבים אוטואימוניים דומים – רבים מהם כנראה אינם באמת חולי נפש, אלא חולים במחלות חיסוניות שמשתקות את מוחם, וניתן ‘להעיר’ אותם באמצעות טיפול רפואי.

הקהילה הרפואית מתמודדת כעת עם השינוי הפוטנציאלי בטיפול במקרים שאובחנו עד כה כפסיכיאטריים, כאשר מרכז SNF לפסיכיאטריה מדויקת ובריאות הנפש באוניברסיטת קולומביה שואף לפענח את השורשים הגנטיים והאוטואימוניים של מחלות פסיכיאטריות, ומציע טיפולים מותאמים לחולים שנחשבו בעבר בלתי ניתנים לטיפול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...