אופטימיים? יש לנו בשורות רעות בשבילכם

במשך שנים, המנטרה של חשיבה חיובית מקודמת כדרך הטובה והנכונה ביותר לאושר והצלחה. עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת באת' בבריטניה שופך אור על הצד האפל של אופטימיות, וחושף את הקשר שלה עם מיומנויות קוגניטיביות נמוכות יותר וקבלת החלטות לקויה. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להסביר למה לא כדאי להיות כל כך אופטימיים כל הזמן.

המחקר, בהובלת ד"ר כריס דוסון מבית הספר לניהול באוניברסיטה, מאתגר את התפיסה שאופטימיות בלתי מעורערת היא תכונה מועילה. הוא שאב נתונים מסקר של מעל 36,000 משקי בית. על ידי השוואת הציפיות של אנשים לרווחתם הכלכלית עם התוצאות האמיתיות שלהם, החוקרים מצאו כי בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר הפגינו עלייה של 22% בהסתברות ל"ריאליזם", וירידה של 35% בהסתברות ל"אופטימיות קיצונית". במלים אחרות: אנשים חכמים יותר, שקיבלו ציונים גבוהים יותר ברהיטות, חשיבה קולחת, חשיבה מספרית וזיכרון, חושבים באופן פחות אופטימי וכך מעמידים ציפיות שהם מסוגלים גם להגשים, לעומת החולמים שלעולם לא מגיעים לתוצאות שהם מאמינים ביכולם להגיע אליהן.

ד”ר דוסון מסביר כי תוצאות המחקר מפתיעות: "לחזות את העתיד בדיוק זה קשה, ומסיבה זו, אנו עשויים לצפות מבעלי יכולת קוגניטיבית נמוכה לעשות יותר טעויות בשיפוט – גם פסימי וגם אופטימי. אבל התוצאות ברורות – יכולת קוגניטיבית נמוכה מובילה להטיות מחמיאות יותר לעצמן. אנשים משלים את עצמם במידה מסוימת".

ההשלכות של הטיה קוגניטיבית זו מדאיגות במיוחד בהקשר של החלטות פיננסיות גדולות. בחירות תעסוקה, השקעות, חיסכון וכל החלטה הכרוכה בסיכון ואי-ודאות רגישים להשפעות השליליות של אופטימיות לא מציאותית. ד"ר דוסון מזהיר כי ציפיות פיננסיות אופטימיות בלתי מציאותיות עלולות לגרום לצריכה מוגזמת, חובות, חסכון לא מספיק ואפילו כניסה למיזמים עסקיים מועדים לכישלון.

ד"ר דוסון מדגיש את הצורך להכיר ולאתגר את התכונה האנושית הנפוצה של אופטימיות לא מציאותית. "הבעיה בכך שאנחנו מתוכנתים לחשוב חיובי היא שזה יכול להשפיע לרעה על איכות קבלת ההחלטות שלנו – במיוחד כשאנחנו צריכים לקבל החלטות רציניות. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעקוף את זה, והמחקר הזה מראה שאנשים עם יכולת קוגניטיבית גבוהה מסוגלים לנהל אותה טוב יותר מאלה עם יכולת קוגניטיבית נמוכה".