היום, ה-29 בנובמבר, הוא יום הולדתו ה-125 של קלייב סְטֵייפֶּלְס לואיס, המוכר יותר בקיצור סי.אס לואיס (או ק"ס לואיס, בכמה גרסאות עבריות לספריו). הסופר האירי מוכר בעיקר בזכות סדרת ספרי קורות נרניה שלו, הכוללת שבעה כרכים שזכו להצלחה מסחררה ואף הפכו לסדרת סרטים שהיתה גם היא מוצלחת למדי, אך נקטעה לאחר שלושה בלבד. סיפורי הפנטזיה, על ילדים שמוצאים שער לממלכה קסומה בשם נרניה, אהובים למדי גם בישראל – ככל הנראה בגלל שאיננו מודעים לכך שהסופר היה נוצרי אדוק, ושתל שלל מסרים נוצרים בסיפוריו.
הוא אמנם הכחיש במשך רוב שנותיו שהתכוון לשלב מיסיון בספריו, אך ככל הנראה אמונתו האדוקה (שאגב, ‘הוצתה’ על ידי סופר הפנטזיה ג’.ר.ר טולקין) השפיעה על כתיבתו גם באופנים תת-הכרתיים. בערוב ימיו (הוא מת לפני 59 שנים ושבוע בדיוק) הוא הודה במכתב כי הספרים תיארו את ישו. מייקל וורד, שחקר את עבודתו של לואיס, כתב ספר אודות התיאוריות השונות לגבי כוונותיו הנסתרות של הסופר. הנה כמה מהמסרים הסמויים בסדרה, שחשפו בפנינו ChatGPT, Forefront ו-Perplexity:
1. אלגוריה של אמונה וגאולה
בלב דברי הימים של נרניה טמונה אלגוריה עשירה של אמונה וגאולה. אסלן, האריה המלכותי ודמות מרכזית בסדרה, מייצג את דמותו של ישו. מעשה ההקרבה שלו ב"האריה, המכשפה וארון הבגדים", כאשר הוא מוקרב על מזבח וקם ללתחייה, מהדהד את נושא הגאולה והתחייה.
2. מוסר ובחירות אתיות
דברי הימים של נרניה משמשים כמצפן מוסרי, המנווט את הקוראים בעולם שבו בחירות אתיות הן ערך עליון. כל פרק מעמת את הדמויות עם דילמות מוסריות ועם ההשלכות של מעשיהן. בין אם זו הבגידה של אדמונד או הטרנספורמציה של יוסטס ב"המסע בדורך השחר", לואיס משתמש באלגוריה כדי להקנות לקחים נצחיים על החשיבות של מידות טובות, יושרה וצמיחה אישית.
3. חקר הפיתוי והחמדנות
דמותה של המכשפה הלבנה, ג'דיס, מגלמת את הפיתוי והטבע ההרסני של חמדנות בלתי מבוקרת. ההצעות המפתות שלה לדמויות כמו אדמונד מדגישות את המאבק המתמשך בין טוב לרע. הסדרה עוסקת רבות בהשלכות של כניעה למאוויים מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות המוסריות הרחבות יותר. גם עצם כניסתם של הילדים לממלכה מייצגת את חטא החמדנות: הם בורחים מגן העדן שלהם לעולם מושחת, והעץ שבין העולמות הוא עץ הדעת, המציע רצון חופשי או השגחה אלוהית.
4. אלגוריה פוליטית
בתוך הממלכה הקסומה של נרניה, לואיס משלב בעדינות גם אלגוריה פוליטית, ויוצר הקבלות לאירועים בעולם האמיתי. גזילת השלטון על ידי הטלמרינים ב"נסיך כספיאן" משקפת את פרשנותו של לואיס על הסכנות שבשלטון אוטוריטרי ועל חשיבותו של ממשל צודק. הסדרה מזמינה את הקוראים להרהר בהשלכות החברתיות והפוליטיות הרחבות יותר הגלומות בנרטיב הפנטסטי.
5. טבע הזמן והנצח
ב"הקרב האחרון", הספר האחרון בסדרה, לואיס מתעמק בנושאים פילוסופיים עמוקים הקשורים לזמן ולנצח. מסען של הדמויות אל חורבנה של נרניה משמש מטפורה לאופי הנצחי של הקיום הרוחני.
6. מסע הגילוי העצמי
דברי הימים של נרניה הם לא רק מסע חיצוני, אלא גם חקר האני הפנימי. דמויות עוברות חוויות טרנספורמטיביות, מתמודדות עם הפחדים, הפגמים והדעות הקדומות שלהן. מאמונתה הבלתי מעורערת של לוסי ועד הגאולה של יוסטס, לואיס משתמש בממלכה הקסומה של נרניה כקנבס לדמויות לגלות את עומק האנושיות שלהן.
