אי אפשר לנשום לרווחה: מערכות טיהור אוויר לא מועילות כמו שחשבתם

תחילת העשור הנוכחי היתה שעתן היפה של מערכות טיהור אוויר. בכל עיתון, אתר וערוץ טלוויזיה או רדיו הופיעו משווקי מערכות כאלו והפליגו בשבחן בכל הנוגע לסינון של גורמים כגון נגיף הקורונה, והציבור והממשלה כאחד השקיעו את מיטב כספם (במקרה האחרון כספנו) במערכות סינון אוויר. אלא שכעת מתברר שהטענה כי מערכות כאלו יעילות נגד הפצה של נגיף הקורונה וזיהומים דומים חסרת כל קשר למציאות. נעזרנו ב-Forefront כדי להביא את מסקנות מחקר חדש ודרמטי ביותר.

המחקר נערך על ידי צוותים משולבים מאוניברסיטת מזרח אנגליה, יוניברסיטי קולג’ בלונדון, אוניברסיטת אסקס, קרן בית החולים האוניברסיטאי נורפוק ונוריץ’ ואוניברסיטת סארי, במימון של קרן משותפת לממשלת בריטניה, קינגס קולג’ בלונדון ואוניברסיטת מזרח אנגליה, ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת Environmental Research.

החוקרים ניתחו ראיות מ-32 מחקרים קודמים שבדקו את ההשפעה של טכנולוגיות שונות לטיפול באוויר, כולל סינון, אורות קוטלי חיידקים ומייננים, על שיעורי ההדבקה במקומות כמו בתי ספר ובתי אבות. למרות שטכנולוגיות מסוימות, כגון סינון HEPA ואורות קוטל חיידקים, יעילות בהפחתת זיהום אוויר, המחקר לא מצא הוכחות מוצקות לכך שהשימוש בהן מגן על אנשים מלחלות.

לדברי החוקרת הראשית, ד"ר ג'ולי בריינרד מבית הספר לרפואה בנוריץ' של אוניברסיטת מזרח אנגליה, "היו ראיות חלשות לכך ששיטות הטיפול באוויר הפחיתו את הסבירות לזיהום – אבל ראיות אלה נראות מוטות וחסרות איזון".

החוקרים אומרים שהממצאים שלהם מאכזבים, אך חשובים עבור מקבלי החלטות בתחום בריאות הציבור. ארגונים רבים השקיעו מיליונים במערכות סינון אוויר במהלך מגיפת הקורונה, בתקווה שיוכלו להפחית את שיעורי ההדבקה, אך עד כה לא פורסמו מחקרים שהעריכו את יעילותן של המערכות נגד הנגיף. פרופסור פול האנטר מאוניברסיטת מזרח אנגליה העיר כי בעוד שמערכות טיהור אוויר מסננות מזהמים מהאוויר העובר דרכן, העדויות מראות שהן לא עוצרות או מפחיתות מחלות בסביבה האמיתית.

מחקר חדש זה מטיל ספק בטענות של כמה חברות סינון אוויר, לפיהן מוצריהן יכולים למנוע התפשטות של זיהומים. בעוד שעדיין נדרשים מחקרים נוספים, נראה שטכנולוגיות טיהור אוויר נוכחיות אינן מונעות העברת מחלות בחללים סגורים, אלא רק מפחיתות אחוזי זיהום באוויר שאנו נושמים במקומות כאלה.