"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אי אפשר לנשום לרווחה: מערכות טיהור אוויר לא מועילות כמו שחשבתם
מחקר חדש ודרמטי מצביע על כך שבניגוד מוחלט לטענות שהופצו בשנים האחרונות, מערכות סינון אוויר לא מועילות כלל למניעת הידבקות בנגיפים כגון הקורונה
תרגולי נשימה להפחתת חרדה (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

אי אפשר לנשום לרווחה: מערכות טיהור אוויר לא מועילות כמו שחשבתם

מחקר חדש ודרמטי מצביע על כך שבניגוד מוחלט לטענות שהופצו בשנים האחרונות, מערכות סינון אוויר לא מועילות כלל למניעת הידבקות בנגיפים כגון הקורונה

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תחילת העשור הנוכחי היתה שעתן היפה של מערכות טיהור אוויר. בכל עיתון, אתר וערוץ טלוויזיה או רדיו הופיעו משווקי מערכות כאלו והפליגו בשבחן בכל הנוגע לסינון של גורמים כגון נגיף הקורונה, והציבור והממשלה כאחד השקיעו את מיטב כספם (במקרה האחרון כספנו) במערכות סינון אוויר. אלא שכעת מתברר שהטענה כי מערכות כאלו יעילות נגד הפצה של נגיף הקורונה וזיהומים דומים חסרת כל קשר למציאות. נעזרנו ב-Forefront כדי להביא את מסקנות מחקר חדש ודרמטי ביותר.

המחקר נערך על ידי צוותים משולבים מאוניברסיטת מזרח אנגליה, יוניברסיטי קולג’ בלונדון, אוניברסיטת אסקס, קרן בית החולים האוניברסיטאי נורפוק ונוריץ’ ואוניברסיטת סארי, במימון של קרן משותפת לממשלת בריטניה, קינגס קולג’ בלונדון ואוניברסיטת מזרח אנגליה, ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת Environmental Research.

החוקרים ניתחו ראיות מ-32 מחקרים קודמים שבדקו את ההשפעה של טכנולוגיות שונות לטיפול באוויר, כולל סינון, אורות קוטלי חיידקים ומייננים, על שיעורי ההדבקה במקומות כמו בתי ספר ובתי אבות. למרות שטכנולוגיות מסוימות, כגון סינון HEPA ואורות קוטל חיידקים, יעילות בהפחתת זיהום אוויר, המחקר לא מצא הוכחות מוצקות לכך שהשימוש בהן מגן על אנשים מלחלות.

לדברי החוקרת הראשית, ד"ר ג'ולי בריינרד מבית הספר לרפואה בנוריץ' של אוניברסיטת מזרח אנגליה, "היו ראיות חלשות לכך ששיטות הטיפול באוויר הפחיתו את הסבירות לזיהום – אבל ראיות אלה נראות מוטות וחסרות איזון".

החוקרים אומרים שהממצאים שלהם מאכזבים, אך חשובים עבור מקבלי החלטות בתחום בריאות הציבור. ארגונים רבים השקיעו מיליונים במערכות סינון אוויר במהלך מגיפת הקורונה, בתקווה שיוכלו להפחית את שיעורי ההדבקה, אך עד כה לא פורסמו מחקרים שהעריכו את יעילותן של המערכות נגד הנגיף. פרופסור פול האנטר מאוניברסיטת מזרח אנגליה העיר כי בעוד שמערכות טיהור אוויר מסננות מזהמים מהאוויר העובר דרכן, העדויות מראות שהן לא עוצרות או מפחיתות מחלות בסביבה האמיתית.

מחקר חדש זה מטיל ספק בטענות של כמה חברות סינון אוויר, לפיהן מוצריהן יכולים למנוע התפשטות של זיהומים. בעוד שעדיין נדרשים מחקרים נוספים, נראה שטכנולוגיות טיהור אוויר נוכחיות אינן מונעות העברת מחלות בחללים סגורים, אלא רק מפחיתות אחוזי זיהום באוויר שאנו נושמים במקומות כאלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...