"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחזרו לישון: לחיצה על ה"נודניק" בשעון המעורר עשויה לעזור למוח שלכם

מהיום לא יוכלו להגיד לכם שאתם עצלנים אם אתם דוחים את צלצול השעון המעורר כמה פעמים לפני שאתם קמים: לפי ניסוי חדש, השימוש הזה עשוי להגביר את היכולות הקוגניטיביות

,עודכן
0השמעה
שעון המעורר. צילום: yanalya / Freepik

כמה פעמים לחצתם הבוקר על אפשרות ה"נודניק" בשעון המעורר שלכם לפני שאשכרה קמתם? יש לנו חדשות טובות בשבילכם: מחקר חדש מצביע על כך שללחיצה על כפתור הנודניק עשויה להיות השפעה חיובית על תהליך ההתעוררות והביצועים הקוגניטיביים שלכם במהלך היום.

בסקר נרחב שנערך בקרב מעל 1,700 בגירים ברחבי העולם, ופורסם בכתב העת Journal of Sleep Research, הודו 69% מהנשאלים כי הם לוחצים על כפתור הנודניק או מגדירים מספר אזעקות לפחות מדי פעם. בממוצע, משתמשי נודניק קבועים צעירים בשש שנים מכלל המשתתפים, ונוטים להמשיך לישון 22 דקות אחרי הצפצוף הראשוני של השעון המעורר שלהם. הם גם נוטים להיות ‘חיות לילה’, שישנים פחות שעות בלילה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

כדי להעמיק בהשפעה של השימוש בנודניק, ערכה הפסיכולוגית טינה סוּנְדֶלין מאוניברסיטת שטוקהולם ניסוי בהשתתפות 31 משתמשים קבועים באפשרות. התוצאות סיפקו תובנות מסקרנות: דחיית ההתעוררות מספר פעמים שיפרה את הביצועים הקוגניטיביים של המשתמשים, למרות שלא הייתה לה השפעה ניכרת על מצב רוחם, על ישנוניות הבוקר או על העלייה האופיינית בהורמון הלחץ קורטיזול במהלך השעה הראשונה של היקיצה.

לדברי סונדלין, שימוש בנודניק למשך 30 דקות בבוקר אין השפעות שליליות משמעותיות על איכות השינה או על תחושת הערנות עם היקיצה. למעשה, עבור אלה שלעתים קרובות מרגישים עצבניים בבוקר ומגלים שהנודניק עוזר להם לקום, המחקר מצביע על כך שהם עשויים להיות ערניים יותר באופן אובייקטיבי – כלומר הם מתפקדים טוב יותר במבחנים קוגניטיביים, גם אם הם לא מרגישים ישנוניים פחות או יותר. הדבר התבטא בכך שהם הציגו ביצועים משופרים או זהים במבחנים קוגניטיביים לאחר שימוש בנודניק לעומת אותם מבחנים קוגניטיביים לאחר התעוררות מיידית.

המחקר מאיר באור חדש את ההרגל הנפוץ שאנשים רבים מסתמכים עליו כדי להקל על הפתאומיות של היקיצה, או כדי להרוויח כמה דקות נוספות של שינה.
למרות שמדובר במחקר בעל מדגם קטן מאוד והסתמכות דיווח עצמי בכל הנוגע להרגלי רקע, מדובר במחקר פוקח עיניים, שמהווה שלב ראשון בהבנה מעמיקה יותר של הרגלי הערות וכיצד נודניק משפיע עליהם. חוקרים מדמיינים אפשרויות כמו שעונים מעוררים שמאירים בהדרגה את החדר, ויוצרים תהליך התעוררות הדרגתי יותר הדומה ליקיצה טבעית. הם גם שואפים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של נודניק ולחקור את ההרגלים של "נודניקים קיצוניים", שמתרפקים על עד שעתיים נוספות של שינה בכל בוקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר