"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תקראו לה אטלנטיס: היבשת האבודה התגלתה מחדש

חוקרים טוענים כי הצליחו למפות את מה שהיתה פעם לטענתם יבשת שמינית על פני כדור הארץ. מה קרה לה מאז ואיך בעצם אנחנו יודעים שהיא היתה פעם יבשת?

,עודכן
0השמעה
הרים באיי ניו זילנד. חלק מזילנדיה. צילום: GettyImages

ניו-זילנד נחשבת היום לחלק מיבשת אוקיאניה, שבה נמצאות גם אוסטרליה, פפואה גינאה החדשה, חלקה הדרומי של אינדונזיה ואיים קטנים רבים – אך גיאולוגים מאמינים שלמעשה, היא היתה פעם מרכזה של יבשת שמינית בשם זילנד או זילנדיה, שאיכלסה את כדור הארץ לצד אוקיאניה, אירופה, אמריקה הדרומית, אמריקה הצפונית, אנטארקטיקה, אסיה ואפריקה. כעת, הם טוענים כי סיימו למפות את שטחה. נעזרנו ב-ChatGPT לכתיבת הכתבה.

גורלה של זילנדיה שזור בזה של יבשת-העל העתיקה גוֹנְדוֹוַאנַה. לפני מאות מיליוני שנים, גונדוואנה התפרקה וחלקיה התרחקו אחד מהשני, מה שהוליד את היבשות שאנו מכירים כיום. לפני כ-80 מיליון שנה הלכה זילנדיה בעקבותיה – אך בניגוד ליבשת המקורית לא בדיוק התפרקה, אלא פשוט שקעה ברובה מתחת לאוקיינוס, והותירה רק חלק קטן גלוי לעין – חלק שכולל את ניו-זילנד וכמה איים קרובים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי מדענים מ-GNS Science בניו זילנד, בראשות ניק מורטימר שמוביל בעשור האחרון את הטענה שמדובר ביבשת נפרדת, ופורסם החודש ב-Tectonics, תיעד את מאמציהם הקפדניים לנתח את הקרקע השקועה. הם חפרו דגימות סלעים מרכס פֵירווֵיי, שמתנשא לגובה של אלפי מטרים מעל קרקעית האוקיינוס שסביבו, ועד לים האלמוגים, במטרה להתעמק בגיאוכימיה של הסלע ולהבין את ההרכב התת-ימי של זילנדיה. הממצאים מציעים תובנות לגבי ההיסטוריה הגיאולוגית של היבשת. הם גילו דגימות סלעים בנות מיליוני שנים – החל מגרניט וחלוקי נחל וולקניים בני כ-130 מיליון שנה, דרך אבן חול מלפני כ-95 מיליון שנה ועד לבה בזלתית מלפני כ-40 מיליון שנה.

המחקר לא רק הניב דגימות סלע יקרות ערך, אלא גם סיפק הבנה מקיפה יותר של האבולוציה הגיאולוגית של זילנדיה. תצפיות הצוות מצביעות על כך שכוחות מתיחה מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב גורלה של היבשת. כוחות אלו הובילו לפיצול של לוחות טקטוניים, שגרם למי האוקיינוס לזרום פנימה ויצר את הים הטזמני. לאחר מכן, מתיחה נוספת דיללה את הקרום היבשתי, ובסופו של דבר גרמה לזילנדיה להתפצל ולשקוע ברובה.

למרות היותה שקועה ברובה, זילנדיה נותרה פלא גיאולוגי, עדות לטבעו הדינמי והמתפתח של כדור הארץ. ה'גילוי מחדש' של יבשת עתיקה זו מזכיר שההיסטוריה של הפלנטה שלנו רחוקה מלהיות מובנת במלואה, ועדיין יש פרקים חבויים שמחכים להיחשף מתחת למעמקי האוקיינוס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר