"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם זה המקדש המפואר בהיסטוריה? התגלית המדהימה מול חופי מצרים
ארכיאולוגים תת-ימיים גילו עיר מצרית עתיקה מתחת למים, וחשפו בה שני מקדשים אדירים – אחד מצרי ואחד יווני – שכל אחד מהם היה כנראה אחד המפוארים ביותר אי פעם
מצרים דורשת מישראל לעצור מכירת עתיקות. צילום: אי.פי

האם זה המקדש המפואר בהיסטוריה? התגלית המדהימה מול חופי מצרים

ארכיאולוגים תת-ימיים גילו עיר מצרית עתיקה מתחת למים, וחשפו בה שני מקדשים אדירים – אחד מצרי ואחד יווני – שכל אחד מהם היה כנראה אחד המפוארים ביותר אי פעם

,עודכן
0השמעה

מתחת למים המנצנצים מול החוף המצרי שוכנת עיר עתיקה שאבדה לפני יותר מאלף שנה. תוניס-הרקליון, עיר נמל מצרית אגדית שנעלמה באופן מסתורי לאחר שטבעה אל תוך הים התיכון, התגלתה מחדש בשנים האחרונות וחשפה אוצר אדיר של חפצים מצריים ויווניים עתיקים. נעזרנו ב-ChatGPT לדלות את הפרטים ממעמקי האינטרנט.

התגלית המדהימה בוצעה על ידי צוות של ארכיאולוגים שהיו במשימה לחשיפת סודותיה של העיר התת-ימית הזו. תוניס-הרקליון, השוכנת במפרץ אבו-קיר, ממש בפתח דלתת הנילוס, הייתה בימי הזוהר שלה מטרופולין סואן ומעצמה פוליטית. היא שימשה כשער למצרים עבור אניות שהגיעו מיוון, והיוותה מוקד לטקסים חשובים של שליטי המדינה.

עם זאת, שורה של אסונות טבע, שכללו עלייה של מפלס המים, רעידות אדמה וגל צונאמי הרסני, הביאהלהתנזלות יסודות העיר. עם הזמן, היא פשוט נבלעה על ידי הים התיכון, ונעלמה לחלוטין עד המאה השמינית. הזיכרון היחיד שנותר ממנה לאנושות היה אזכורים שלה בטקסטים וכתובות עתיקות מפוזרות.

רק בשנת 2000 התגלתה העיר מחדש על ידי הארכיאולוג ונשיא המוסד האירופי לארכיאולוגיה תת-ימית, פרנק גוֹדיוֹ, וצוותו, בשיתוף משרד התיירות והעתיקות של מצרים. מאז ועד היום הם ממשיכים בעבודת סקר מפורטת כדי לחשוף את השרידים השקועים של העיר, הקבורים מתחת לשכבות של משקעים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

החפירה האחרונה חשפה מקדש לאל אמון שנחשב כמלך האלים המצריים, מה שהפך את המקדש הזה למקום שבו ביקשו פרעונים ברכות עם עלייתם לשלטון. בין החפצים המדהימים שהתגלו באוצר המקדש היו תכשיטי זהב, "עמוד גֶ'ד" סמלי העשוי מלַפּיס לַזוּלי (“תכלת”, אבן חן הנראית כמו שיש כחול), מגשי כסף ומיכל אלבסטר ששימש לבשמים ומשכות במהלך טקסים. נדירותו של הכסף במצרים העתיקה הדגישה את הפאר הרב במקדש הזה.

לא כל הממצאים עשויים ממתכות יקרות, ובכל זאת היו להם חשיבות ארכיאולוגית עמוקה. כך, למשל, נחשפו מבני עץ השזורים בפפירוס משנת 500 לפני הספירה, שהיו כנראה חלקים מבסיס המקדש.

החפירה חשפה גם אתר קדוש לטקסים יווניים עתיקים. מזרחית למקדש אמון, גילו הארכיאולוגים חפצי ברונזה וקרמיקה שהוקדשו לאפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. הדבר מצביע על כך שליוונים הקדמונים שסחרו בתוניס-הרקליון הייתה נוכחות משמעותית בעיר לפני כ-2,500 שנה.

בנוסף, נוכחות הנשק באתר מעידה על העסקתם של שכירי חרב יוונים, שככל הנראה הוטלה עליהם המשימה להגן על העיר בתקופת הזוהר שלה.

הממצאים הללו אינם האחרונים שיימצאו בעיר השקועה, כמובן, וסביר שעוד נשמע על תגליות נוספות בשטחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו