"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האשמים בתקיפות הכרישים: הלווייתנים הכי "חמודים"
בשנים האחרונות החלו הכרישים הלבנים הענקיים ‘להיעלם’, ומדענים מודאגים ניסו להבין למה זה קורה. כעת נראה שהאשם עשוי להיות לווייתן ה"אורקה", שהאכזריות שלו גדולה אפילו משל הדגים המפחידים ביותר
לווייתן מסוג אורקה בסיוורלד. צילום: אי.פי

האשמים בתקיפות הכרישים: הלווייתנים הכי "חמודים"

בשנים האחרונות החלו הכרישים הלבנים הענקיים ‘להיעלם’, ומדענים מודאגים ניסו להבין למה זה קורה. כעת נראה שהאשם עשוי להיות לווייתן ה"אורקה", שהאכזריות שלו גדולה אפילו משל הדגים המפחידים ביותר

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הכריש הלבן הענק הוא שם שמעורר בעיקר חשש וסלידה בקרב בני אדם – אך כעת עולה חשש ממשי לגורלו, במקביל לאפשרות שלפחות חלק מההתנגשויות בינו לבין בני אדם הן בכלל אשמתם של ה"אורקה" – הלווייתנים היפהפיים שזכו לתהילה וסימפתיה בזכות סרטי "לשחרר את ווילי". נעזרנו ב-ChatGPT כדי להסביר איך הדברים האלה קשורים:

הכף המערבית של דרום אפריקה היא ‘נקודה חמה’ לתצפיות של כרישים לבנים. "צופי כרישים" מיומנים בקייפטאון, למשל, דיווחו על מעל 300 תצפיות של הטורפים המפחידים הללו תוך שמונה חופים בשנת 2011. עם זאת, מאז 2019 לא נרשמה אף תצפית של כריש כזה באזור – מה שהוביל לחששות גוברים לגבי מצב השימור של טורפי-העל הימיים הללו.

למרות הסלידה והפחד מהם, כרישים לבנים גדולים ממלאים תפקיד מרכזי במערכות אקולוגיות ימיות כטורפים מובילים, המבטיחים את האיזון של מארג המזון הימי. נוכחותם משפיעה על התנהגותם של בעלי חיים ימיים אחרים, ומשפיעה על המבנה והיציבות של המערכת האקולוגית כולה, ולכן חשוב מאוד לשמרם. לאחר שהתברר כי הם ‘נעלמים’, ביולוגים ימיים עקבו מקרוב אחר השינויים הללו, במטרה לקבוע אם ירידה זו במספר הכרישים בכף המערבית מעידה על מגמה רחבה יותר באוכלוסיית דרום אפריקה, או שהכרישים פשוט עברו למקום אחר.

המחקר חשף שינויים משמעותיים במספר הכרישים באתרי ‘ציד’ עיקריים – אך בעוד שבמקומות מסוימים נרשמה ירידה חדה, אחרים הראו יציבות, או אפילו עליות. בסך הכל, הנתונים מצביעים על כך שאוכלוסיית הכרישים הלבנים נותרה יציבה יחסית מאז ההכרזה עליהם כמין מוגן ב-1991.

אם כן, מה גורם לשינויים? הבנת דפוסי התנועה של כרישים לבנים גדולים אינה משימה קלה. טורפים אלה יכולים לחיות למעלה מ-70 שנה, וכל שלב בחייהם מגיע עם התנהגויות שונות. גורמים סביבתיים כמו טמפרטורת המים, מצב הירח, עונות השנה וזמינות המזון משפיעים על תנועותיהם. שינויי אקלים על פני תקופות ממושכות עשויים גם הם לשחק תפקיד.

עם זאת, החוקרים מצאו חשוד עיקרי בתופעה: לווייתנים קטלנים – אלה המוכרים יותר בשם "אורקה", ונראים כמו דולפינים שמנים בצבעי שחור-לבן. למרות התדמית החיובית שלהם, הם למעשה טורפי-על, וכמה מהם נצפו טורפים כרישים לבנים ואוכלים את הכבדים שלהם. תקריות אחרונות, כמו הרג כרישים לבנים על ידי לווייתנים קטלנים במפרץ מוסל, גרמו לכרישים הנותרים לברוח מהאזור.

הבעיה היא שהנדידה הזו הובילה אותם לאזורים שבהם חופי רחצה רבים, וכעת ייתכן שבגלל ההתנהגות ה’פרועה’ של לווייתני האורקה ייווצר יותר חיכוך בין כרישים לבני אדם. לכן, מתכוננים בדרום אפריקה לצעדי מנע, כגון סגירת חופים או חינוך להתמודדות עם כרישים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...