בעל החיים היפהפה הזה הוא לא מה שאתם חושבים

אילו נערכה תחרות יופי לכלבי בר, זאב הרעמה היה לכל הפחות אחד הפייבוריטים לזכייה, לצד הדינגו האוסטרלי. הפרווה האדומה ברובה, עם הכתם הכחול על השכם, הרגליים הארוכות והאזניים הבולטות מקנים לו מראה יוצא דופן. אבל המראה הוא לא הדבר יוצא הדופן היחיד בו: זאב הרעמה הוא בכלל לא מה שאנשים חושבים שהוא. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להבין מה מייחד את היצור הפראי הזה:

למרות ששמו כולל את המילה "זאב", הוא אינו זאב – ומצד שני, למרות שהאוזניים הגדולות והפרווה האדומה גורמים לעתים רבות להשוואות בינו לבין שועל אדום, הוא גם אינו שועל. למעשה, זאב הרעמה שייך למשפחה ייחודית תחת קטגוריית הכלביים, שמכונה Chrysocyon, או בתרגום חופשי כ"כלב זהב". טוב, הוא לא רק שייך למשפחה – הוא הזן האחד והיחיד בה.

זאב הרעמה מגיע מדרום אמריקה, ובעיקר במדינות כמו ארגנטינה, ברזיל ופרו. בניגוד לבני דודיו הטורפים, ליצור האלגנטי הזה יש חיך מגוון: הוא צד מכרסמים, צבאים קטנים וציפורים, אך לעתים אוכל פגרים של חיות שניצודו על ידי אחרים, בדומה לצבועים. יותר מכך – הוא אף ניזון משורשים ועשב. מה שבאמת מרתק הוא הנטייה שלו לפרי מסוים – לוֹבֵּיירַה, ירק ששייך למשפחת העגבניות, תפוחי האדמה והפלפלים, שזכה בשל כך לכינוי "פרי הזאב", ומרכיב כ-50% מהתפריט שלו.

בכל הנוגע להתנהגות חברתית, זאב הרעמה מנהל חיים שונים בתכלית משאר הכלביים: מצד אחד, הוא מתבודד ואינו חי בלהקות, אך בעונת הרבייה הזכרים והנקבות מאמצים זוגיות מונוגמית למשך חודש, וגם לאחר מכן, הם שומרים על קשר באמצעות תקשורת קולית שנשמעת כשילוב של נביחה ושאגה.

מאפיין אחד של זאב הרעמה שמזכיר כלביים אחרים הוא סימון הטריטוריה – גם הוא מסמן באמצעות שתן וצואה את הטריטוריה שלו, אך באופן ייחודי למדי, הריח שלהם מזכיר יותר כזה של בואש, או של סמים, מה שכבר הוביל פעם לתקרית בגן חיות שבו מבקר הזעיק את המשטרה לחפש סמים על מבקרים אחרים לאחר שחשב כי הריח שעלה מכלוב זאבי הרעמה הגיע מעישון.

בשל הייחוד של המין הזה, דברים רבים אודותיו עדיין לא ברורים למדענים כל צורכם, כגון מנהגי הזיווג שלו ומקורו של הריח העז שהוא פולט. עם זאת, העובדה שמדובר בזן נדיר, שאוכלוסייתו מוערכת במעט יותר מ-10,000 בלבד, קשה לחקור אותו בלי לפגוע בעתידו.