"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תשכחו מתפוח בדבש: הפירות המוזרים שיהודי ארה"ב אוכלים בראש השנה

בזמן שבישראל עטים על תפוחים, דבש ודגים שלמים, יהודי ארה"ב צובאים על חנויות שמוכרות פירות אחרים לגמרי. מה גורם אפילו לאנשים שהקשר שלהם ליהדות רופף ביותר לשלם הון על מוֹנְסְטֶרַה (ומה זה לעזאזל)?

,עודכן
0השמעה
הפרי הטרופי צ'ה. צילום: העמותה לפירות אקזוטיים

בישראל המנהגים הבולטים ביותר של ראש השנה הם התפוח בדבש וראש הדג – אבל בקרב יהדות ארה"ב, ישנו מנהג שונה למדי שהשתרש כה עמוק, שהוא מצליח ‘לשגע’ לא רק את היהודים עצמם, אלא להשפיע על כל הסביבה שבה הם חיים. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לספר על התופעה הייחודית.

המנהג המדובר מבוסס על הנוהג לברך "שהחיינו" בקידוש של סעודת הערב, כפי שנהוג בכל אחד מחגי ישראל. בערב הראשון זה מובן, אבל החזרה על הברכה בערב השני העמידה במשך השנים אתגר משמעותי – איך להצדיק את הברכה כדי לא להפוך אותה לברכה לבטלה. בישראל נהוג פשוט להימנע מלאכול את אחד הפירות הנפוצים – כגון אגס, שסק או מנגו – בחודשים שלפני ראש השנה, על מנת לכוון עליהם בברכה הזו. אבל ביהדות ארה"ב החליטו שהימנעות של כמה חודשים אינה מספיקה, וחייבים למצוא בכל שנה פרי שאף אחד מהנוכחים בשולחן לא אכל מעולם. רק כך מוצדקת, מבחינתם, ברכת "שהחיינו".

האליטה היהודית של ניו-יורק, שמקפידה במיוחד על המנהג הזה (אפילו אנשים שכלל אינם מברכים “שהחיינו”, או כל ברכה אחרת), הפכה אותו לתחרות של ממש: מי מוצא את הפירות הכי אקזוטיים ויוצאי דופן שניתן להעלות על הדעת. הם מוכנים ללכת רחוק, ולשלם הרבה, כדי להשיג פירות כאלה – והדבר יוצר תמריץ לעסקים בסביבה לספק מלאים של פירות שבדרך כלל אין להם ביקוש באזור. לפי הערכות, לקראת ראש השנה, אזור צפון-מזרח ניו-יורק, בו מתגוררת אוכלוסייה יהודית משמעותית, מרכז 70% מכלל ייבוא הפירות האקזוטיים בארה"ב כולה (!), בניגוד לרבע בימים כתיקונם.

עבור עסקים רבים העוסקים בייבוא פירות כאלה, מדובר במנוע כלכלי אדיר. בשנת 2014, חוותה חברה אחת לייבוא פירות אקזוטיים זינוק של לא פחות מ-500% במכירות סביב ראש השנה בהשוואה לשנה הקודמת.

גם החוקים האמריקאים משחקים תפקיד במנהג הזה, כאשר שינויים רגולטוריים, שאיפשרו הכנסה של פירות חדשים ממדינות שהיו מוגבלות בעבר מסיבות שונות, מציפים את השוק במגוון חסר תקדים, החל מחמצמצה (פרי טרופי קוצני) ועד ג'ק פרוט (שהפך גם לתחליף בשר פופולרי) ואפילו פרי מונסטרה, שמזכיר מלפפון בעל קשקשים וטעמו בין אננס לבננה. הנהרשימה של פירות אקזוטיים לדוגמהשנחשבים מבוקשים בעונה הזו בקרב יהודי ארה”ב.

מעניין לציין שהטעם כמעט לא משחק תפקיד בבחירת הפירות; החידוש הוא העיקר. הריגוש של גילוי ושיתוף הפירות הייחודיים הללו עם חברים ובני משפחה במהלך ראש השנה מוביל את היהודים לרכוש אותם גם אם הם לא חושבים שמדובר במעדן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר