"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלם: האם נאס"א גילתה חיים על כוכב אחר כבר לפני 47 שנים?

מדען גרמני טוען כי החלליות הראשונות שהנחיתה האנושות על מאדים גילו בו סימני חיים – אך עצם הניסוי שניסה לאתר אותם גרם גם להשמדתם

, עודכן
0השמעה
חייזרים (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

אחד הנושאים החמים של הזמן האחרון הוא החיפוש אחר חייזרים – בין אם מדובר בכאלה שהגיעו לבקר אותנו והוסתרו מאיתנו על ידי הממשלות, השופטים, היהודים והדרדסים, ובין אם מדובר בכאלה שאנחנו מנסים להגיע אליהם. אבל כעת צצה טענה חדשה, לפיה האנושות מצאה חיים לא רחוק מכאן כבר לפני עשרות שנים – אך אז הכל השתבש. ChatGPT עוזר לנו לעכל את הבשורה המרה:

דירק שוּלְצֶה-מַקוּך, אסטרוביולוג מהאוניברסיטה הטכנית בברלין, פרסם לפני כחודש וחצי ב-Big Think מאמר מעורר מחשבה, בו הציע תיאוריה מזעזעת: נחתות משימת "ויקינג" של נאס"א, שנחתו במאדים ב-1976, גילו מיקרואורגניזמים שהסתתרו בתוך סלעי הכוכב – והרגו אותם.

התיאוריה של שולצה-מקוך מגיעה מההנחה שמיקרואורגניזמים עמידים אלה, המכונים לעתים קרובות "אקסטרימופילים" (כלומר: יצורים ש’אוהבים’ תנאי חיים קיצוניים, אקסטרימיים, כמו אלה הקיימים על מאדים), יכלו לשרוד על ידי שהייה בתוך סלעים היגרוסקופיים על מאדים. סלעים כאלה מסוגלים לשאוב כמויות זעירות של מים מהאטמוספירה שמסביבם, מה שמספק מקור פוטנציאלי של לחות לקיום חיים. סלעים כאלה אכן קיימים על מאדים, ואם הם הכילו חיידקים יחד עם מי חמצן, כימיקל התואם לצורות חיים מסוימות בכדור הארץ, השילוב עשוי להסביר את התוצאות התמוהות מניסויי נחתות “ויקינג”.

הניסויים של משימת "ויקינג" מבלבלים מדענים זה מכבר; כל אחת משתי הנחתות ביצעה ארבעה ניסויים על מאדים, כולל בדיקות לחילוף חומרים (מטבוליזם), תרכובות אורגניות, קיבוע פחמן וחילופי גזים. בעוד שכמה תוצאות הציעו אפשרות לחיים, ניסוי חילופי הגזים, שנחשב למכריע ביותר, הניב תוצאה שלילית.

מדענים רבים פירשו את התוצאות המעורבות הללו כראיות לאי קיומם של חיים על מאדים. יתרה מכך, משימות מאוחרות יותר לכוכב האדום, כמו נחתת הפניקס של נאס"א ב-2007, מצאו עקבות של פרכלוראט, חומר כימי שנמצא בסלעים מסוימים, ויכול להסביר את הגזים שהתגלו בניסויי ה"ויקינג”. שולצה-מקוך, לעומת זאת, טוען שעצם הניסויים, שפגעו באבנים כדי לחלץ מהם חומר לבדיקה, הרגו את המיקרובים לאחר שחשפו אותם לסביבה העוינת, או ניסו לחשוף אותם בעזרת מים מכדור הארץ – מים בכמות שהאורגניזמים הללו לא בנויים לה, ולכן היא הרגה אותם.

למרות הוויכוח, זו לא הפעם הראשונה שמדענים מציעים שהניסויים על מאדים בשנות ה-70 עלולים היו להשמיד את החיים על מאדים בשוגג. בשנת 2018, קבוצה אחרת של חוקרים הציעה שחימום דגימות קרקע במהלך הניסויים יכול היה להרוג חיידקים. עם זאת, לא כל המדענים משוכנעים, ויש הטוענים שאין צורך לטעון לקיומה של צורת חיים מסתורית על מאדים כדי להסביר את תוצאות ניסויי "ויקינג”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר