"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחשף: זה הסוד לשייק המושלם

אם אתם צרכנים קבועים של שייקים, כדאי שתדעו שחוקרים גילו שיש שייקים בריאים יותר ופחות. אז מה עדיף להכניס למשקה – בננה או פירות יער?

,עודכן
0השמעה
שייק פיסטוק קפה. צילום: לירון אלמוג

מי לא אוהב שייקים? המשקאות הסמיכים והמתקתקים הולכים וצוברים תאוצה בשנים האחרונות, גם בקרב בעלי מודעות לבריאות המחפשים דרך נוחה וטעימה לשלב פירות וירקות חיוניים בתזונה שלהם, וגם בקרב כאלה שסתם אוהבים את הטעמים והמרקמים שלהם. אבל, האם כל השייקים נוצרו שווים? מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קליפורניה בעיר דייויס מגלה כי בחירת המרכיבים והשילובים בשייק יכולה להשפיע באופן משמעותי על היתרונות התזונתיים שהגוף מקבל מהם. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לחשוף את הסוד לשייק מושלם:

גורם מפתח במדע השייקים הוא פּוֹליפֶנוֹל אוקְסידאז (PPO), אנזים הקיים באופן טבעי בפירות וירקות שונים. כאשר מזונות אלו נחשפים לאוויר, חתוכים או נפגמים בצורה כלשהי, PPO מזרז תגובה שגורמת להשחמה. סביר להניח שהייתם עדים לתהליך הזה לאחר שחתכתם תפוח או קילפתם בננה.

גורם חשוב אחר הוא פְלַבַנוֹלים, קבוצה של תרכובות ביו-אקטיביות המצויות במזונות כמו תפוחים, אגסים, אוכמניות, פטל שחור, ענבים וקקאו. תרכובות אלו נקשרו לבריאות הלב ולרווחה קוגניטיבית, מה שהופך אותן למרכיב מבוקש בתזונה בריאה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

המחקר שנערך ב-UC Davis נועד לחקור כיצד רמות PPO בפירות משפיעות על ספיגת הפלבנולים, במיוחד בהקשר של צריכת שייקים. למשתתפים ניתנו שני סוגי שייקים: אחד עשוי עם בננה, שבה פעילות PPO גבוהה), ואחר עם תערובת פירות יער, שבהם פעילות PPO נמוכה. קבוצת ביקורת נטלה קפסולת פלבנול. התוצאות היו מדהימות: אלה שצרכו את שייק הבננה חוו ירידה של 84% ברמות הפלבנול בגופם בהשוואה לקבוצת הביקורת. גילוי זה מדגיש כיצד בחירת המרכיבים וההכנה שלהם יכולים להשפיע באופן דרמטי על ספיגת תרכובות תזונתיות חיוניות.

לכן, עבור אנשים המעוניינים למקסם את צריכת הפלבנול שלהם, המחקר מציע גישה אסטרטגית להכנת שייקים: שקלו לשלב פירות עשירים בפלבנול, כמו פירות יער, עם מרכיבים שמפגינים פעילות PPO נמוכה. אלה עשויים לכלול אננס, תפוזים, מנגו או יוגורט. מבננה, למרות שהיא בהחלט תוספת מזינה, עדיף ליהנות בנפרד ממרכיבים עשירים בפלבנול כמו פירות יער, ענבים וקקאו, לפחות אם אתם שואים להפיק את מלוא היתרונות של הפלבנולים.

המחקר החדש רלוונטי לא רק לשייקים, שכן פלבנולים נמצאים גם בתה, למשל. חוקרים בראשות חביאר אוטביאני, מנהל מעבדת הליבה של חברת מארס אדג' שהשתתף במחקר של UC Davis, סוללים את הדרך למחקר נוסף בתחום הפוליפנולים והתרכובות הביו-אקטיביות, מכיוון שהוא טומן בחובו פוטנציאל לפתיחת תובנות נוספות לגבי קידום הבריאות באמצעות בחירות תזונתיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר