"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רוצים דרכון זר? המדינה הזו תשמח לתת לכם אחד – אבל יש קאצ’
על סילנד כנראה לא שמעתם מעולם, אך גם בית המשפט הבריטי וגם ממשלת גרמניה הכירו בעקיפין בעצמאותה. כעת היא מציעה דרכונים לכל דורש – אם כי לא בטוח שדרכון של סילנד יעזור לכם בחיים
סוף לכניסה חופשית? האיחוד האירופי מחמיר את מדיניות הוויזות. צילום: Mana5280 on Unsplash

רוצים דרכון זר? המדינה הזו תשמח לתת לכם אחד – אבל יש קאצ’

על סילנד כנראה לא שמעתם מעולם, אך גם בית המשפט הבריטי וגם ממשלת גרמניה הכירו בעקיפין בעצמאותה. כעת היא מציעה דרכונים לכל דורש – אם כי לא בטוח שדרכון של סילנד יעזור לכם בחיים

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אין דבר שישראלים אוהבים יותר מדרכון זר, רצוי כזה של מדינה אירופית. מדינה אחת בעולם תשמח להנפיק דרכון לכל מי שרק רוצה – כולל ישראלים. הבעיה היא שבדרכון הזה אי אפשר להשתמש בנסיעות לאף מדינה אחרת. למה? נעזרנו ב-ChatGPT כדי להביא את סיפורה של המדינה הזעירה שלא בטוח שבכלל קיימת.

סיפורה של סילנד מתחיל במלחמת העולם השנייה, כאשר בריטניה החלה לבנות בסיסי שמירה צבאיים זעירים באמצע הים בינה לבין יבשת אירופה, כדי למנוע פלישה מצד הגרמנים. הנמלים נבנו כספינות שקובעו למקומן באמצעות מגדלים חלולים. אחד מהם, ‘מבצר ראף’, הפך בהמשך למדינה עצמאית לכאורה. הוא ממוקם שבעה קילומטרים מחוף סאפוק, כאשר שני המגדלים החלולים שמחזיקים את הפלטפורמה מעל פני הים עומדים על מה שנקרא ‘חולות ראף’.

לאחר המלחמה ננטשו הבסיסים הצבאיים הזעירים, עד שנת 1967, אז ‘כבש’ פאדי רוי בייטס, מייג’ור לשעבר בצבא הבריטי, את מבצר ראף, תחילה במטרה להקים תחנת רדיו פיראטית בזמן שבריטניה אסרה על הקמת תחנות שיתחרו באלו של תאגיד השידור הבריטי (BBC), ובהמשך הוא הכריז עליו כנסיכות סילנד, שבה הוא ומשפחתו ‘שולטים’ עד היום. הם עיצבו דגל, מטבע, דרכון, חותמת ועוד מספר מאפיינים מדינתיים בסיסיים.

תביעתה של סילנד לריבונות, לעומת זאת, רחוקה מלהיות מוכרת. ממשלת בריטניה, וכל ממשלה אחרת, מעולם לא הכירו באופן רשמי בעצמאותה של סילנד. בשנת 1968 ניסו הבריטים לפנות את משפחת בייטס מהאי, ובנו מייקל ירה על ספינה צבאית והועמד למשפט בבריטניה – אך בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לדון בתביעה מאחר וה’מדינה’ נמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של בריטניה. עשור לאחר מכן ניסתה קבוצה גרמנית-הולנדית של שכירי חרב להשתלט על המתקן, ובייטס שכר שכירי חרב משלו כדי להשתלט על המקום בחזרה. כל אחד מהצדדים החזיק באנשיו של השני בכלא הזעיר שנבנה במתקן. גרמניה, ששלחה שליח דיפלומטי לדון בשחרור האזרח הגרמני שהיה עצור במקום, הכירה על ידי כך באופן עקיף בריבונותה של סילנד – אך ההכרה הזו אינה רשמית. מדינות אחרות גם הן מעולם לא הכירו בסילנד, ולכן משפחת רוי, כמו כל אזרח אחר במדינה, נאלצים לנסוע עם דרכונים של מדינות המוצא האמיתיות שלהם.

אוכלוסיית סילנד נותרה זעירה, ולמרות שהמשפחה טוענת שיש לה 300 אזרחים (פי שניים בערך מהתכולה המקסימלית של המתקן) ברחבי העולם, אפילו היא עצמה לא חיה על המתקן, אלא במחוז סאפוק הסמוך. בפועל, נמצאים על המתקן שומר ונציגים בשכר מטעם המשפחה. לאחרונה היא מנסה ‘לגייס’ אזרחים נוספים בהבטחה ליצור מעין אומה מבוזרת, שכוללת גם מטבע קריפטו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...